מאת: אופיר ורדי 23/02/2022
לאחרונה, לאחר ריצות שטח ארוכות רבות התאהבתי בנאקבים – שבילי מדבר עתיקים, סינגלים לא מסומנים, שבילי גמלים ובכלל תנועה בשטח מעבר לשבילים מסודרים.על כל שביל מסומן קיימים עשרות אם לא מאות שבילים נוספים, שאינם מסומנים בשום מפה ושבהם אנשים ובעלי חיים נעו במשך מאות שנים. במדבר. שבילים אלו שורדים את פגעי הזמן מאחר וכמות הגשם מזערית ואין צמחיה שמכסה את התכסית.
החלטתי לעשות לעצמי תרגיל לימודי. הקדשתי ריצה אחת, בנוסף לחווית הריצה עצמה באזור שעוד לא רצתי בו, ללימוד ותרגול תכנון יותר מורכב של מסלול ואין טוב מללמוד דרך הרגלים. מאחר והרגשתי ביטחון ביכולת הטכנית שלי ובסיבולת לריצה של שעות ארוכות עם טיפוסים משמעותיים, הוספת אתגר של מסלולים שאינם בהכרח קיימים, נראתה הגיונית. על מנת להבין את הכלים המשמשים לתכנון, כדאי לקרוא קודם את המדריך לתכנון מסלוליםיש להדגיש, שיש לשמור ככל הניתן על בטיחות בריצה, במיוחד כשרצים לבד באזור ללא קליטה.
תודה מיוחדת לדודי אלון שסייע לי רבות בתכנון והידע שלו בהבנת השטח לא יסולא בפז.יש לציין במקרים מסויימים הצלבתי נתונים בכלים נוספים אולם על מנת לא להעמיס יותר מידי, על המאמר העמוס גם ככה, התייחסתי בעיקר לכלים המהותיים.
לפוסט עצמו על הריצה – לחצו כאן: נחל זוהר, נחל חמר, נחל לוטטוב, ניגש לתכנון המסלול אל מול המציאות בשטח
הריצה שתוכננה:נחל זוהר, תמרור, חמר, לוט ובונוסים
המסלול המתוכנן:https://israelhiking.osm.org.il/share/Z9d2rfFBfl
אתייחס לחלקים בו ובמיוחד לחלקים היותר מאתגרים. התחלת המסלול תוכננה במצפור מצד זוהר הנמצא על כביש 31. למעשה העדפתי להתחיל בנקודת החציה השניה של המסלול של כביש 31 אולם נקודה זו נראתה לי פחות בטוחה להשארת הרכב מחשש לפריצות של העולים החדשים מהולנד. מנקודת ההתחלה זו היה עלי להגיע למצד זוהר. קיים סינגל המתחיל כמה מאות מטרים מערבית על כביש 31 ויורד למצד זוהר. מהתצפית עצמה נראה שבלתי אפשרי לרדת ישירות – מדרון תלול מאוד, ללא שביל.ירידה תלולה כאשר בהמשך הכביש קיים סינגל ירוק שיורד במתינות
גם מפת החום של סטרבה לא ממש הראתה תנועההמסלול ומפת החום – ריק לחלוטין בסינגל הירוק יש תנועה
צילום האוויר מראה משהו שנראה כמו שביל ג'יפים.ממערב למצפה יש פס לבן שנראה כמו שביל ברור
החלטתי לנסות לרדת בו – בפועל זה לא היה שביל ג'יפים אלא ערוץ חשוף של נחל. ככל הנראה, ניקוז מים מהכביש. הזרימה סחפה את כל האבנים וחשפה את כיסוי הסלע שנראה בצילום אוויר כמו שביל. בפועל, אומנם זה היה מאוד תלול אולם מאחר והתוואי היה סלעי, הייתה אפשרות לירידה בטוחה. משם ממשיכים בעליה ארוכה בשביל מסומן ופחות מעניין דרך נחל זוהר ונחל יזרח, עוברים את חניון לילה צוק תמרור, לתצפית על מפל בוקק עליון. מכאן נפרדים מהשביל ועוברים לתנועה על נאקבים על גבי גבעות החרסית התלולות.במפה מסומנים שני שבילים – השביל שבחרתי – לא ממש קיים כאשר הסימון בשטח ובחץ האדום הוא של השביל השני
הגשם שירד לאחרונה די סחף ומחק את השבילים. מאחר והאדמה הייתה מעט רטובה, האחיזה הייתה טובה ויכולתי לנוע בזהירות בעליה על הסכינים ובתנועה עליהם.השביל עובר על הסכינים כאשר החלק הבעייתי הוא העליה עליהם ומעבר בינהם
היו כמה טיפוסים תלולים עם הידים. היו חלקים שלא האמנתי שאפשר להמשיך בהם או שהם מגיעים לאן שהוא. האם פישלתי בתכנון המסלול? מאיפה הגיע החלק הזה למסלול שלי בכלל? זו הייתה הפתעה אבל החלטתי להמשיך ולנסות לנוע לפי השעון ומסלולים שקיימים בשטח שסיפקו לי תנועה על סכינים מדהימים וטיפוס עם הידים. ממשיכים לצוק תמרור לתצפית מרהיבה על כל אזור ים המלח. חוזרים וחוצים את כביש 31 – שם זו נקודת הטמנת המים היחידה במסלול. לקחתי בנקודה זו 3 ליטר מים – ידעתי שזה לא יהיה מספיק אולם לא רציתי לסחוב יותר ומנסיוני, אני יכול להסתדר במשך זמן רב בלי מים.כיבוש גבעה 202
ממשיכים באופן די חופשי על שבילי גמלים שמוצאים, כאשר המסלול בשעון יותר מיועד לתת כיוון כללי, לכיוון נחל חלמיש, ולאחר מכן מגיעים לנקודת הבונוס הראשונה. נקודה זו היא גבעה 202 – על שם 202 רצים שעברו לידה ולא טיפסו אותה. במקרה זה גם הגובה של הגבעה.סימון נקודות עליה וירידה אפשריות על צילום אוויר
סימון נקודות העליה והירידה על גבי google earth
גבעה תלולה זו, היוותה תרגיל מעניין בקריאת צילומי אוויר, במטרה לאתר מראש נקודות נוחות לטיפוס. איתרתי, בעזרתו של אמן המסלולים דודי אלון שתי נקודות פוטנציאליות – גם מניתוח צילומי האוויר ומצפיפות קווי הגובהגבעה 202 מכיוון צפון
אכן, בשטח, הצלחתי לטפס באחת מהן ולרדת מהשניה – בדיוק לפי התכנון.סינגל יריץ בצד הדרומי של הגבעה (צולם מפסגת הגבעה)
מבט מפסגת הגבעה לכיוון נחל חמר
מכאן, ממשיכים למצפה חמר – ניתן לראות את נחל חמר המרשים ולהתחיל את הירידה במעלה חימר הצפוני לעין אשד. המעלה שאינו מסומן אולם קל מאוד לניווט כאשר למעשה קיים שביל מאוד ברור בשטח. ממשיכים בנחל חמר- יש גיא מרשים שאליו לא נכנסתי, עם בולדרים, גבים, כאשר השביל מסומן. אז שוב נטפס על הגדה הצפונית – מאחר ובהמשך הנחל יש את המפל אותו לא ניתן לעבור. לאחר טיפוס על הגדה, מגיעים להמשך הנחל ובו גבים נוספים וכמובן תצפית על המפל המרשים – שגובהו כ-100 מטרים. חוזרים בנחל חמר עד לעליה במעלה חמר הדרומי. מעלה זה קצת פחות ברור אולם התנועה בו לא מסובכת, במיוחד כאשר נעזרים במסלול בשעון. לאחר טיפוס של כ-220 מטר, מגיעים לבמת המדברמעלה חמר הדרומי מנחל חמר
במת המדבר
נרוץ מעל נחל חמר צמוד למצוק. בצילום האוויר היה נראה לי שהתוואי שטוח לחלוטין (מודה שלא התעמקתי בזה) אולם בפועל יש גבעות וערוצים ואם לא מאתרים שביל נוח עובדים די קשה.במת המדבר בין הנחלים חמר ללוט
בדיעבד, ניתן לראות בקלות שהתוואי לא ממש שטוח
ולאחר מספר ק"מ מושכים דרומה לתצפית מרשימה על נחל לוט.גמלים הולכים בשבילי גמלים…
חוזרים לכיוון נחל חמר ומשם מתחיל מעלה לוט. בהתחלה, רוג'ום קצת הטעה אותי. כנראה הוא סימן מעלה אחר – לא את המעלה אותו התכוונתי לרדת. לאחר ניתוח של המסלול בגרמין – אשר בו יש גם את קווי הגובה הטופוגרפים, הבנתי שהמסלול המתוכנן ממשיך על אותו קו גובה כאשר המסלול השני היה בירידה. המשכתי לפי המסלול בשעון, עד שהגעתי למעלה לוט המתוכנן. ירידה טכנית ותלולה, יש לרדת בזהירות, כמעט ואין רוג'ומים, וכמובן להיעזר במסלול בשעון. במעלות כאלו, יש להפעיל שיקול דעת ולבחור בין המצב בשטח מבחינת תוואי, תלילות ומסלולים ובין המסלול שיש בשעון.האתגר המשמעותי בתכנון – הגעה לנחל חמר
בשלב זה ידעתי שאני מסתבך. כלומר, ידעתי מראש. המטרה להגיע שוב לתחתית נחל חימר אולם אין מסלול וגם אין דרך.מצד שמאל למטה בחיצים בצבע תכלת – מעלה לוט, בצהוב – אפשרות לקיצור המשך השביל (לא אתייחס לזה) – קיים שביל בצילום אוויר, האדום – שביל הג'יפים המלא – תוספת של קילומטרים רבים למסלול, מסומן בעיגול ירוק – אפשרות קיצור א', מצד ימין מסומן בחץ התכלת – אפשרות קיצור ב'
אפשר להמשיך בשביל הג'יפים באופן בטוח אולם זה עיקוף של קילומטרים רבים. חלק מהמפות הראו שביל רחב שמגיע לנחל חמר – אולם זה שביל פנטום – שביל שמעולם לא היה קיים ואין שום אפשרות לתנועה בתוואי המופיע שם. גם מפות החום הראו שממון מוחלט באזור הזהשביל שקיים בחלק מהמפות ולא קיים במציאות
בעזרת צילומי האוויר אותרה נקודה אפשרית לירידה לנחל בסדק בצוקים. עדיין זה נראה מסוכן והמטרה הייתה לבדוק בשטח אם זה אפשרי.סימון הסדק ב-google earth
במקביל הכנתי אפשרות שניה שנראתה סבירה – בהתאם לצילומי האוויר ולמפה הטופוגרפית. אם שתי האופציות לא יהיו אפשריות – תמיד אפשר להגיע דרך שביל הג'יפים תוך כדי הארכה בלתי סבירה בעליל של המסלול, במיוחד שידעתי שאהיה במחסור במים.אופציה ב' לקיצור שביל הג'יפים
כל הגדה הדרומית של נחל חמר היא מצוק תלול, מתפורר שאינו מאפשר גם לעבור אותו וגם להישאר בחיים.המצוק בגדה הדרומית של נחל חמר
טוב, אני מגיע לסדק שסומן כאופציה לירידה. נראה מפחיד במיוחד, תלול ואין לי מושג מה יש בהמשך. האם יש מפלים וצוקים שאינם מאפשרים מעבר? האם הכל יהיה דרדרת מסוכנת?הסדק מלמעלה, ממעלה לוט
מרחוק, נדמה לי שאני רואה שביל או סימנים של שביל. בכל אופן אני מחליט לנסות. לרדת בשבילים תלולים הרבה יותר קשה מאשר לעלות. ידעתי שמה שאני יכול לרדת בטוח אוכל לעלות – אז אם אתקע – תמיד אוכל לחזור. הפוך זה לא תמיד עובד – אם מטפסים בעליה תלולה ומסוכנת – לא תמיד נוכל לרדת בחזרה. אני מתחיל לרדת בזהירות. בערך באמצע הירידה אני רואה רוג'ום! כלומר, מישהו עבר כאן עד עכשיו התנועה הייתה על הגדה ובסמוך לרוג'ום יורדים לערוץ עצמו. הרוג'ום מיועד לעולים בנקיק ומסמנת להם לצאת מהערוץ ולעבור לגדה – כי כל מקרה אי אפשר להמשיך בירידה על הגדה שהופכת לצוקית. הערוץ עצמו מאוד תלול אבל סלעי – כלומר, האחיזה בטוחה. אני ממשיך לרדת תוך כדי חצי טיפוס ואז לקראת סופו מגיעים לקיר של כ-5 מטרים. נחל חמר נראה ממש קרוב, ממש הארץ המובטחת.הקיר האחרון בירידה מלמעלה (למטה רואים את נחל חמר)
עכשיו לחזור זה ממש התעללות. אני מחליט לנסות לרדת. צריך ממש להזהר כי כל סלע שאתה נאחז בו עלול להתנתק וליפול איתך לתהום. למזלי, התחביב שלי כשהייתי ילד היה טיפוס – טיפסתי על בתים, קירות וכל דבר מאונך. אומנם היכולת והכח שלי עכשיו הם לא 10% ממה שהיה לי בעבר אבל זה מספיק. אני מצליח לרדת את הקיר ונשארה ירידה תלולה עם דרדרת לערוץ נחל חמר. עדיין, זו ירידה תלולה ולא קיר בלתי אפשרי ותוך כמה דקות הגעתי לערוץ הנחל.הקיר לאחר הירידה המוצלחת
קשה לתאר את תחושת ההקלה והשמחה.הסדק ממעלה לוט לנחל חמר, מלמטה (צולם מנחל חמר)
ממשיכים במסלול מסומן בנחל חמר עד למעלה חמר מזרחי, שגם הוא מסומן.חיבור לכביש 31
השביל ממשיך ובסופו ראיתי בצילומי האוויר שקיימת אפשרות להתחבר שוב לכביש 31 ממש קרוב לנקודת הסיום בשביל ג'יפים קצר ונוח. אבל מי שמחפש חיים קלים יכול להשאר בבית. איתרתי מראש בצילומי האוויר משהו שנראה כמו שביל שיורד לכביש.צמוד לקו – נראה סינגל היורד מהרכס לכביש. בחץ – שביל הג'יפים הקל מידי..
בצילום במפת גוגל רואים שיש קיר בלתי עביר צמוד לכביש. האם השביל הזה מצליח לרדת לנקודה בטוחה?מ-google street view – קיר מתפורר בלתי עביר לאורך הגדה הדרומית של הכביש
הפעם נראתה תנועה גם במפת החום של סטרבה. בפועל – שני רוג'ומים סימנו ירידה לשביל הברור שמגיע עד לכביש.הסינגל היורד לכביש 31
הסתיימה הרפתקאה מופלאה בשבילי המדבר ובונוס מתוק – אפילו הרכב נשאר שלם.הרכב שלי מלמעלה, לפני הירידה לכביש 31. ברקע מיצד זוהר – לשם ירדתי בתחילת הריצה