סכינים, בורות, צורות – קרן אל חאג'ר, בור עוזיהו וים המלח

מאת אופיר ורדי, 08/12/2023

יש מסלולים שחוזרים אליהם כל שנה. לא לכל מסלול חוזרים, אבל האזור הזה בצפון מדבר יהודה, עם הנופים דמויי הירח שלו והסכינים המרשימות, מצדיק ביקור שנתי. זו הפעם השלישית שאני ניגש למסלול הזה והפעם במסלול חדש לחלוטין – את סיכום שתי הפעמים הקודמות אפשר למצוא כאן: קרן אל חאג'ר ומאגורת העמודים

מאחר ומדובר הפעם על מסלול כמעט שונה לחלוטין, מגיע לו סיכום נפרד. אין ספק שמדובר על שידרוג של המסלול הקודם. גם במסלול הקודם היו בונוסים אולם הפעם הבונוסים התעלו על עצמם לשמחת כל המשתתפים בריצה.

אזהרה: הסיכום הפעם מכיל כמות מוגזמת של תמונות

המוטיב בריצה זו היה בורות מים, סכינים לצד הפתעות רבות נוספות.

ההתחלה היא בחניון התמרים – ממש בשפך נחל תמרים ועל יד מטע תמרים שממנו עולים במעלה תמרים  (וזהו, יותר אין תמרים במסלול). קישור לוויז כאן

עולים את מצוק ההעתקים במעלה תמרים – מעלה יחסית נוח כאשר לאורכו רואים את המפלים המרשימים של נחל תמרים.

כבר בתחילת המסלול הופתעתי כאשר ראיתי שמישהו השאיר קערה עם מים

רצוי להתחיל לפני האור ולהנות מהזריחה על ים המלח

בראש מעלה תמרים ממשיכים לכיוון נחל קנה

אולם מייד נפרד ממנו ונעלה על הסכין הראשון. בינתיים המסלול זהה למסלול הקודם.

מדובר על עשרות ק"מ של ריצה על סכינים לאורך המסלול

גם אני מטפס, אל דאגה

בשלב הזה יש שביל ברור לאורך הסכין

לפתע אני מבחין במאובן מיוחד – סוג של פאזל. עצרתי לכמה שעות והצלחתי להשליח בהצלחה את הפאזל (טוב, לא עצרתי, הוא כבר היה מורכב). לאחר בירור מסתבר שזה מאובן של אמוניט מסוג Libycoceras

ממשיכים אולם יש לזכור לעצור מידי פעם להסתכל על הנוף

 

בערך בק"מ 7, יורדים מהסכין על מנת לפגוש את הבור הראשון במסלול.

אותו הבור:

בסמוך אליו נמצא גם הבור השני.

למעשה, הבורות נמצאים בערוצי נחלים כאשר הם מנקזים ואוספים את הזרימה לאחר גשם. חלק מהבורות עמוקים בצורה מפתיעה וכמעט בכולם כבר היו מים.

ואותו בור מקרוב:

עכשיו המטרה היא קרן אל חאג'ר – קרני הסלע – סלעים בולטים ומרשימים שתמיד יש בסביבתם גמלים. הפעם לקחנו מסלול שונה – על שרשרת סכינים צפונית יותר מהפעמים הקודמות. לדעתי סכינים אלו מרשימים יותר. הנוף מרשים ומידי פעם עוברים גלי אבנים קדומים, טומולי והכל על סכין שאינה נגמרת.

הסכין העולה לכיוון צפון מערב מובילה אותנו ישירות לפסגות של קרן אל חאג'ר. בלי להרגיש, חצינו כבר את ה-1,000 מטר טיפוס.

ממשיכים על שרשרת ההרים כאשר המטרה היא נ.ג. 450 – הנקודה הגבוהה במסלול (התחלנו בים המלח בגובה מינוס 370). מפסגה זו יורדים בירידה תלולה לכיוון השביל הלבן, המוביל אותנו לבור עוזיהו – מאגורת העמודים.

מאגורת העמודים המרשימה נחבית אל הכלים – מבחוץ, לא רואים התרחשות יוצאת דופן ודלת הכניסה די נסתרת.

גשם ראשון ומשמעותי שטף את כל אזור ים המלח מספר ימים לפני הביקור ולכן הייתה לי תקווה שסוף סוף אוכל לראות את המאגורה מלאה.

אכן, מים בגובה 1.2 מטר מילאו את המאגורה ואיפשרו שחייה וטבילה.

בסמוך למאגורה בורות מים רבים נוספים ושוקת לעדרים הרבים שיש באזור.

לאחר שיצאנו מהטבילה, עולים על הסכין בכיוון צפון מזרח – עליו רצים עד לערוץ נחל של נחל קידרון (אל דאגה הוא לא מזוהם). ממש לפני הירידה מהסכין אני רואה בור נוסף שלא הכנסתי למסלול! הפעם ויתרנו עליו.

הירידה מהסכין היא ישירות לבית קברות בדואי עתיק ומרשים קובור אל דוועירה.

ומקרוב:

באזור ריכוז מרשים של בורות כאשר לחלקם יש ממש שם משל עצמם

בור אל דוערה

בכל הבורות היו מים – חלקם זכים וצלולים כמו כאן

בור על הגדה עם מערכת תיעול מרשימה

ובור נוסף

ממשיכים קצת לאורך תוואי הנחל, אולם על דאגה, מייד נפרד ממנו על מנת לעלות על הסכין הבאה. אין כאן מסלול ברור – יש למצוא את התוואי הנוח.

רצים על הסכין לכיוון מזרח. בדרך עוברים מערה עם בינוי מאסיבי סביבה

הכיוון הכללי מזרחה

שוב מישהו השאיר על המסלול קערה עם מים

כאשר הפעם נרד לכיוון נחל תמרים עצמו על מנת להפגש עם בור נוסף.

קצת לפני הבור יש צורות מעניינות על ההר:

ברור שבדרך נפגוש בור נוסף – את הבור האחרון במסלול – ביר אלהבי.

מכאן מתחיל החלק היותר מאתגר במסלול – המטרה לעלות על סכין פישלר, כאשר התוואי הינו עליות תלולות, ירידות תלולות עם דרדרת. המסלול לא ברור ומי שחובב תנועה חופשית במדבר על נאקבים ושבילי גמלים – ממש יהנה.

בדרך סוף סוף הבנתי מה עלה בגורלה של רותי, שנעלמה בריצה הקודמת ומאז לא שמעתי ממנה

בשלב מסויים, כאשר היה נראה שיהיה קל יותר פשוט להתקדם בערוץ הנחל, החלטנו לנטוש את התכנון ולרוץ בערוץ. האילתור הזה זרם במשך כמה מאות מטרים אולם לאחר שעברנו מספר מפלונים קטנים הייתה הרגשה מוזרה באוויר.

אכן, אנחנו מגיעים למפל עצום ומרשים של 70 מטרים. ברור לכולם שהגענו למבוי סתום.

אולי מהזווית הזאת לא מבינים את העוצמה אז למזלי צילמו אותי מזווית נוספת

לא הייתה ברירה, עלינו על הגדה הצפונית ורצנו לאורך המצוק

עד שאיתרנו נקודת ירידה נוחה (יחסית) לכיוון ערוץ המתחבר שוב לנחל תמרים

המפל המרשים נראה שוב – אולם הפעם אנחנו כבר בתחתיתו.

ממשיכים בערוץ הנחל. כמובן שיש עוד "בונוסים" והפעם מפל יחסית קטן – שגם אותו אין בעיה לאגף

מאחר והמסלול היה מרשים במיוחד, הפעם ויתרנו על העליה לחרוט וירידה לתצפית על המפלים הסטנדרטים של נחל תמרים.

רצים שוב בשביל נוח למעלה נחל תמרים

בדרך לרכב ניתן לראות את שאר המפלים בנחל

וחזרה לרכב.

רגע, המסלול לא מסתיים כאן. המשתתפים קיבלו בונוס בדמות קולה צוננת.

לאחר שהתגברנו (לפחות רובנו) על מלכודת הדבש בדמות הכסא הנוח של הרכב וכאשר השעון מראה כבר על 34 ק"מ עם 2,000 מטר טיפוס (זה נשמע לא הגיוני אולם אצל כל המשתתפים זה היה הטיפוס המצטבר), ממשיכים לחלק השני של המסלול – כ-4 ק"מ שטוחים (כמעט לחלוטין) בנוף שונה לחלוטין.

מדובר על סיבוב בונוס בים המלח. ראו אזהרות בסוף הפוסט.

טוב, עוברים את מטע התמרים לכיוון מזרח, יש לנו כשני ק"מ לרוץ לכיוון ים המלח. בהתחלה, התוואי נוח אולם מאחר והריצה הייתה מספר ימים לאחר גשם, לאחר כקילומטר האדמה הפכה להיות על חול טובעני ובוצי.

כאשר מגיעים לים המלח פונים לכיוון צפון לאורך קו המים.

מתחילות להופיע צורות מיוחדות – נטיפים, משטחי מלח, בולענים, עוגיות, עוגות, פטריות מלח, מפרצים פוטוגנים. מאחר וכל אחד מפעיל את הדמיון שלו – שימו לב כמה אני יצירתי במתן שמות לצורות השונות

זה גם הזמן להשלים מלחים לאחר ריצה ארוכה.

צריך להזהר מלוע השטן

רצים על משטחי מלח

צריך להזהר מדוקרני המלח

והנה פתיתי המלח העדינים

יש כמה בולענים בדרך

וכמובן עוגיה

פטריה ובולען

וזה לא נגמר

ויש שדה שלם שלהם

ממשיכים ועוברים את הלגונה

רצים על מדפי מלח

ומה צומח שם?

יש איזה עוגה פחות מוצלחת

וקרחוני מלח

כאשר מתחילים לחזור, שוב נכנסים לבוץ המטריד.

בדרך גם זכינו לצפות בלידתו של בולען חדש

ובבריכה עצומה של מים מליחים

נכנסים שוב למטע התמרים וחזרה לרכב.

אפילו שרצתי את המסלול הזה כבר פעמיים, עדיין הייתי מופתע מהנופים, מהסכינים הלא נגמרים (נראה לי שזה המסלול שכולל הכי הרבה ריצה על סכינים בארץ) וכמובן הבונוס המיוחד בים המלח. בסיום הריצה אתה פשוט נפעם מהעומס הוויזואלי במסלול.

38 ק"מ, 2,000 מטר טיפוס רמת קושי/טכניות – בינוני – קשה. UnSupported

למסלול לחצו כאן

אזהרות: מלבד האזהרות הרגילות, אני ממליץ לא לרוץ לבד את המסלול. כמו כן, בסיבוב של ים המלח לא להתקרב לבולענים. גם המלח מסוכן כי הוא באופן מפתיע חד במיוחד. הכי בטוח להישאר בבית.