מאת אופיר ורדי, 11/11/2022
קיץ שלם חיכיתי לחזור לרוץ במדבר. אומנם מזג האוויר עדין לא קר מספיק אולם כבר לא יכולתי להתאפק אז אמרתי לעצמי שארוץ מסלול מתון יחסית, לנחיתה רכה בשבילי המדבר הקשוחים וגם בשביל לא להסתבך במסלולים שעלולים לקחת זמן רב מידי.כרגיל לא שמעתי לעצמי ותכננתי מסלול די אתגרי המבוסס על מסלול מנחל עשהאל לנחל רחף שאותו רצתי בחורף הקודם.
ההתחלה מאותו המקום – חניון לילה נחל משמר. הפעם, במקום לרוץ לנחל עשהאל עליתי את מעלה הקל ברגליו.אני מתחיל את הריצה, לאחר כחצי שעה אני שם לב ששכחתי את הטלפון ברכב. אופס. האם שכחתי אותו על הדשבורד או על גג הרכב? אני די בטוח ששמתי אותו על הדשבורד.
עכשיו אני בבעיה. מצד אחד להשאיר טלפון במקום כל כך גלוי ברכב זה ממש יריקה בפנים של כל פורץ רכב מצוי. בנוסף, לצאת למסלול מורכב בשבילים שאין בהם אף אחד ללא טלפון זה לא ממש אחראי. הסיום הוא גם במקום אחר – חניון נחל רחף – מסלול P2P ואולי אצטרך את הטלפון להזמין מונית או משהוא בסגנון? מצד שני עכשיו לחזור זה תוספת של שעה למסלול, עוד שעה של ריצה בשעות החמות ובצהריים היה צפוי להיות כבר ממש חם.הסתמכתי על המזל הרב שלי והחלטתי להמשיך ללא הטלפון. האם יפרצו לי לרכב? האם יגנבו רק את הטלפון או שגם לא יהיה לי אוטו? את זה אדע בהמשך….
בכל מקרה לאחר ריצה בתוואי מתון יחסית, הגעתי למצוק ההעתקים ולתחילת מסלול הקל ברגליו. לאור נסיוני במעלות כאלו, אי אפשר לדעת כמה זה זה יקח ועד כמה התוואי טכני ולא ברור. באופן מפתיע, המעלה הזה ממש קל, ברור, עם רוג'ומים לכל אורכו ותוך כשעה כבר הייתי למעלה על מצוק ההעתקים.איתכם הסליחה שאין תמונות – הרי הטלפון שלי נשאר ברכב.
ממשיכים למעלה משמר צפוני – אותו יורדים לנחל משמר ומיד עולים את מעלה משמר דרומי – שלמרות שהוא מסומן הוא לדעתי יותר קשה ממעלה הקל ברגליו. בריצה הקודמת, הטמנתי מים ואוכל בחניון לילה צאלים – הפעם ויתרתי על זה, והמשכתי לנחל הרדוף ולגבי הרדוף שעדיין לא שטפו. מכאן ממשיכים חזרה לשפת המצוק ויורדים את מעלה נמר.לאחר כ-17 ק"מ, מגיעים לעין נמר – מעיין מופלא שיש בו תמיד מים טובים לשתיה. מילאתי מים והתרעננתי לקראת מעלה גורני שבסיומו מתחברים לשביל ישראל – עד למצדה.
כרגיל במצדה, שותים קולה, אוכלים גלידה וממלאים מים והפעם השתפרתי. מראש שילמתי על עוד קרטיב. אז לאחר שסיימתי את הקולה והגלידה לקחתי את הקרטיב להמשך הדרך – עליה בשביל הסוללה על מנת לרדת בשביל הנחש. עולים במעלה אלעזר וממשיכים מספר קילומטרים על שביל ישראל עד לפיצול לנחל רחף. יורדים בנחל רחף – מאחר ועדיין לא ירד גשם משמעותי באזור ויתרתי על הגבים והגעתי לכביש 90. שוב, כשיש מזל לא צריך שכל – המטיילים היחידים שראיתי בכל המסלול היו זוג מטיילים שירדו בנחל רחף. הם הציעו לקחת אותי טרמפ לנחל משמר – ואכן יחסית מהר חזרתי לרכב או מה שנשאר ממנו. לא זכרתי שהרכב שלי כל כך קטן אבל לפחות הוא היה שלם!! הטלפון חיכה לי מבוייש על הדשבורד. בהתחלה הוא סירב להגיב – חשבתי שהוא כועס עלי אבל מסתבר שהוא היה חם מידי ורק לאחר מספר דקות מול המזגן הוא חזר לעצמו. חוויה מעניינת להיות מנותק לחלוטין מהעולם למשך שעות ארוכות. אומנם גם ככה בחלק נרחב מהמסלול אין קליטה אולם הטלפון נותן לך מעין בטחון כוזב. יש לציין שעדיין הייתי עם ה-inreach mini – המכשיר הלוויני אז במקרה חירום אמיתי הייתי יכול ליצור קשר. סה"כ 39 ק"מ עם 2,500 מטר טיפוס. רמת קושי/טכניות – קשה. Self Supported למסלול לחצו כאן תמונה יחידה שצילמתי לאחר שחזרתי לרכב…