SkyRunning – רצים לפסגה

מאת: אופיר ורדי 11/06/2023

Skyrunning הוא ענף ספורט חדש  / ישן אשר צבר פופולריות בשנים האחרונות ומאפשר לרצי שטח למתוח את הגבולות הפיזיים והנפשיים שלהם עד הקצה. סקיירנינג הינו שילוב של ריצת הרים ואלפיניזם, והוא למעשה מקצה הספרינט של ריצות שטח ההרריות הקשוחות ומתבצע לרוב למרחקים קצרים יחסית אולם עם טיפוס משמעותי, בשטח טכני ועם כללים ברורים להכרה במסלול Skyrunning. לשם ההבהרה, לא מדובר על טיפוס הרים – אומנם לעיתים יש להעזר בידיים או בעזרים אחרים אולם קושי הטיפוס  לא עובר את רמה II לפי הגדרת ה-uiaa.org.

לא ידעתי כיצד לתרגם לעברית בצורה הנכונה ביותר את מושג ה-Skyrunning והתייחסתי אליו כריצת שחקים / ריצת שמיים או סקיירנינג.

מהי ריצת שחקים – Skyrunning

ב-Skyrunning קיימת מערכת חוקים ותקנות אשר מגדירה בצורה ברורה את סוגי המסלולים ומיועדת להבטיח תחרות הוגנת ואת בטיחות המשתתפים. הפדרציה הבינלאומית לסקיירנינג (ISF) היא הרשות  האחראית לקביעת ואכיפת כללים אלה.

הכללים הבסיסים אשר חלים על כל התחומים הם שהמסלול חייב להיות בעל שיפוע ממוצע מינימלי של 6% כאשר לפחות 5% מהמרחק הכולל חייב להיות בעל שיפוע של 30% או יותר. זמן הסיום חייב להיות מתחת ל-16 שעות. אורך המסלול על אספלט חייב להיות פחות מ-15% מהמרחק הכולל.

יש מספר סוגי מסלולים ותחרויות בענף כאשר התחומים העיקריים הינם:

Vertical:

המירוץ מתבצע בעלייה בלבד עם טיפוס אנכי של מינימום 800 מ' על פני שטח משתנה. השיפוע הממוצע המינימלי חייב להיות 20% ו-5% מהמרחק הכולל חייבים להיות מעל 33% שיפוע.

קילומטר אנכי (VK):

מרוץ הכולל טיפוס אנכי של 1,000 מטר (בכל המירוצים יש גמישות של עד 5% במרחק או בטיפוס) כאשר אורכו לא עולה על 5 ק"מ. 5% מהמרחק הכולל חייב להיות מעל 33% שיפוע. מוטות, חבלים ואביזרי טיפוס מותרים. קיימות וריאציות של ה-VK  ברמות גובה שונות (+/- 200 מטר). לדוגמה: מ-0 – 1,000 מ', 1,000 – 2,000 מ', 2,000 – 3,000 מ' (אשר נקראים גם double or triple Vertical Kilometer)

SkyMarathon:

SkyMarathons מכסים מרחקים הנעים בין 42 ל-50 קילומטרים, עם עליית גובה מינימלית של 2,520 מטר. לחילופין אין דרישה למרחק אם מגיעים לגובה של 4,000 מטר.

Ultra SkyMarathon

מרוצים למרחק העולה על 50 קילומטרים וכוללים עליות גובה משמעותיות של מעל 3,000 מטר טיפוס. מסלולים אלו דורשים יכולת טכנית לצד סיבולת ואורכים שעות רבות.

SkyRace:

SkyRaces מכסים מרחקים של 20 עד 45 קילומטרים, כאמור עם טיפוס בהתאם לאורך המסלול (מינימום 6%).

בנוסף קיימים מסלולים שעיקרם (לפחות 70%) על שלג – SKYSNOW וכן מירוצי מדרגות – STAIRCLIMBING

רמת הקושי בסקיירנינג

דרגת הקושי הטכנית ב-Skyrunning נקבעת לפי מספר רב של אלמנטים הכוללים – גובה ממוצע, שיפוע ממוצע, מרחק, סביבה, חבלים קבועים / via ferrata, גובה מקסימלי, כמות סלעים ודרדרת, קטעי טיפוס טכניים (עד דרגה II, UIAA), מעברי שלג וקרחונים, קטעי עלייה/ירידה, טיפוס אנכי, קטעי מעברי תהום

החלוקה לרמות הקושי הינה:

רמה 1: שטח קל, בעיקר על שבילים  עם קצת דרדרת וקטעים הדורשים טיפוס בעזרת הידיים, הגובה המקסימאלי הוא פחות מ-3,000 מטר. מסלול זה בעל סיכון נמוך לפציעות או סיכון ללכת לאיבוד. נדרש ידע להתמודדות עם מזג אוויר גרוע, סערה, מצבי חירום וכו'.

רמה 2: שטח טכני או גובה מעל 3,000 מטר, כולל סלעים, חלקים מסוימים עם חבלים קבועים, טיפוס אנכי משמעותי, נדרשת יכולת להתנהלות אוטונומית למקטעים ארוכים וניסיון בסיסי בטיפוס הרים.

רמה 3: שטח טכני מעל 3,000 מטר גובה, עם קטעי טיפוס UIAA בדרגה II ללא חבלים קבועים, קטעים עם חבלים קבועים ו/או ויה פראטה, קטעי שלג או קרחונים, סלעים, רכסים חשופים, סכנת פציעה גדולה יותר, טיפוס אנכי משמעותי, חלק גדול מהמסלול הוא בגובה רב,  ניסיון חובה בטיפוס הרים.

מירוץ סקיירנינג טכני וקשוח

סוגי תחרויות Skyrunning

התחרויות בענף מתנהלות במקביל לשאר אירועי מירוצי השטח – חלק מהן נכללות במגוון המסלולים במירוץ – למשל, ברוב מירוצי האולטרה ההרריות באירופה יש מקצה VK כאשר לעיתים המירוץ מהווה אירוע עצמאי.

Skyrunning World Series: סדרת מירוצים המתקיימת במדינות רבות וכוללת מגוון של מרחקים וסוגי מסלולים שונים. המתחרים צוברים נקודות לאורך הסדרה כדי לקבוע את האלופים הכלליים.

אליפות עולם בריצת שחקים: אליפות העולם בריצת Sky נערכת כל שנתיים, ומפגישה בין המתחרים המובילים ב-Skyrunning מכל העולם. הספורטאים מתחרים על תארים יוקרתיים בקטגוריות השונות.

בנוסף קיימות תחרויות רבות נוספות המהוות אליפויות של מדינה / אליפויות מקומיות.

ריצת שמיים בישראל

ישראל אינה מתברכת בהרים משמעותיים (מה לעשות הר הכרמל או הרי ירושלים הם גבעות במונחים אירופיים) ובהתאם תחום ריצת השמיים אינו מפותח או ידוע בישראל.

למרות האמור, יש לנו נציג שמהווה את ראש תחום ריצת השמיים בישראל – זולי ביהרי (כן, זה מי שמארגן את אירוע הבקיארד הישראלי) ואשר מנסה לקדם ללא תקציב את התחום.

מבחינת מירוצי Skyrunning – בישראל אין אף מירוץ אשר יכול להכלל בקטגוריה. גם מירוץ חרמון צ׳אלנג׳ לא עומד בכללים מאחר והטיפוס של 1,000 מטר הוא על מסלול של 10 ק"מ (כלומר, שיפוע ממוצע של 10% אולם אינו נכנס לאף קטגוריה).

אם בכל זאת אתם מעוניינים להתנסות במסלול סקיירנינג – אז מסלול EGET בעין גדי עם 2,800 מטר טיפוס על פני 39 ק"מ בהחלט נכנס לקטגוריית SKYRACE

בתקופת החורף ניתן לרוץ מסלולים נוספים במדבר יהודה ובהרי אילת, שרובם טכניים במידה רבה, אשר יכולים להכלל בקטגוריית סקיירנינג (ניתן למצוא את חלקם בחיפוש באתר).

איך מתאמנים ל-Skyrunning?

סקיירנינג הינו חלק מעולם ריצות השטח אולם דורש התמחות במגוון יכולות הנובעות מאופי המסלול. הבסיס כמובן הוא יכולת אירובית משופרת – הריצה כוללת טיפוסים משמעותיים, ריצה בגבהים המגיעים ל- 2,000-4,000 מטרים וטיפוס לפסגות הרים. בנוסף, יש צורך ביכולת טכנית מאחר ורוב המסלולים כוללים אלמנטים הדורשים התמודדות עם מסלול לא ברור על פני סלעים, דרדרת, צוקים, בולדרים, קטעי עשב/צמחיה אלפינית, בוץ, שלג וכדומה.

המסלולים הארוכים דורשים יכולת ניווט והבנת המסלול לצד התמודדות עם מגוון מצבי מזג אוויר קיצוניים (חלק מהמסלולים מגיעים לפסגות חשופות).

בהתאם לאמור, יש לשפר את יכולת הטיפוס והירידה במסלולים טכניים, שימוש במקלות וניסיון בניהול המירוץ וחלוקת האנרגיה.

יניב שושן מוציא השתלמויות בארץ ובחו"ל המתמקדות בתחום זה.