סיבוב אקסטרים – נחל בקיעים, חמרמר, עמיעז והגבים באשלים

מאת: אופיר ורדי 18/12/2023

זה נראה שידור חוזר של ריצת נחלים אקסטרים – עמיעז, עזגד, אשלים, בקיעים אולם זה ממש לא כך. דבר ראשון, כל ריצה במדבר שונה ומלבד זה, חלק משמעותי מהמסלול השתנה לחלוטין.

למעשה, זו ריצה משלימה לריצה הראשונה באזור. ההייליטים נשארו והמעלות השתנו וכמובן שיהיה כאן הסבר מפורט.

ההתחלה, ללא שינוי מחניון לילה מישור עמיעז. מכאן רצים לכיוון צפון מזרח לחוואר של נחל פרצים. בקילומטרים הראשונים התוואי נוח מאוד לריצה ואפילו במגמת ירידה, אולם, אין מה לדאוג, זה לא ישאר ככה לאורך זמן.

לאחר שנרוץ קצת בנפתולי החוואר, נכנס למערת הקמח על מנת לחוש קצת מנהרות ומחילות

ממשיכים עד לחיבור עם נחל בקיעים.

פונים לכיוון מערב לתוך נחל בקיעים. ככל שמתקדמים, התוואי הנוח הופך להיות פחות נוח, יותר אבנים ובולדרים.

כרגיל, מר בקיעים, השומר של נחל בקיעים ניצב על משמרתו

מתחילים להכנס למעוק של נחל בקיעים – כאשר בהתחלה הוא יותר רגוע עם גדה חווארית ומתפוררת.

ממשיכים לאורך המעוק

מאחר ואנחנו רצים מערבה, צריך לסובב את הראש בשביל לראות את הזריחה

למרות שמידי פעם יש בולדרים ומכשולים, המעבר לא בעייתי

המפל הראשון מסמל את שינוי התוואי. למפל, מעקף בגדה הצפונית שחלקו מרוג'ם (יתכן שכולו אולם לא מצאתי יותר משני רוג'ומים).

לאחר מכן ממשיכים במעוק בתוואי יותר מעניין ומאתגר, אולם ללא מכשולים משמעותיים.

במקומות כאלו זמן העיניים הוא כפול, כי הנוף שרואים קדימה הוא לא הנוף שרואים אחורה

מידי פעם עוברים מגלשות קטנות, מפלונים ומיני גבים

מגיעים למפלון נוסף. בריצה הקודמת הוא היה יבש הפעם, בתחתיתו היה גב. למעשה הפעם המדבר היה ממש מלא במים – זה בא לידי ביטוי לכמות רבה יותר של גבים, כל הגבים היו יותר מלאים ובאיכות מים יותר טובה.

לאחר מפל זה, למעשה מסתיים המעוק והנחל מתרחב, עם מצוקים, גדות תלולות עם דרדרת בלתי עבירה ובקצה המפל המרשים.

פעם קודמת עליתי במעלה בערוץ צפוני. הפעם, רציתי לבחון מעלה אחר בערוץ בגדה הדרומית. מספר רוג'ומים מסמנים את הפניה למעלה בערוץ. ברקע – המפל העצום של הנחל

העליה כמובן תלולה ודורשת ריכוז – יש רוג'ומים מידי פעם ואפשר פשוט לעקוב אחרי המסלול בשעון. המעלה איטי אולם אין בו חלקים מסוכנים במיוחד.

החלק האחרון קצת יותר תלול

אני ממשיך ועולה ולפתע אני מוצא את עצמי כבר בבמת המדבר. זהו? נגמר?

שתי אפשרויות העליה מהנחל  – מהערוץ הצפוני או הדרומי ברמת קושי די דומה.

טוב, ממשיכים לכיוון נחל עמיעז וכבר בכניסה לנחל מגיעים למפל בלתי עביר שהופתעתי ממנו בריצה הקודמת. הפעם, לא הייתי מופתע (די טיפשי להיות מופתע מאותו הדבר פעמיים). המשכתי למעקף הנוח שלו שמצאתי בריצה הקודמת.

ממשיכים קצת במורד נחל עמיעז המרשים ונכנסים לנחל חמרמר הנשפך לנחל עמיעז. עולים בנחל חמרמר – ונכנסים למעוק החביב שלו.

לאורך הנחל לא  מעט גבים.

את כל הגבים ניתן לאגף

כמובן שמגיעים למעבר האהוב עלי בנחל

לאחר סיום החלק הקניוני החלטתי לאלתר מחוץ לנחל לכיוון המשך המסלול. אני רואה שמישהו בנה מדרגות! זה היה סימן ואכן המדרגות הובילו לנאקבים נחמדים ואף למעלות בנויים לא ידועים.

אני ממשיך באיזה ערוץ ועובר מפל

אולם קצת בהמשך, מגיעים למפל עצום.

כאן יש טיפוס חופשי freestyle של כ-100 מטר אבל זכרו, אם לא נופלים זה לא מסוכן. טוב סתם, יש מעקף ברור בגדה המזרחית.

המסלול המגוון הזה עכשיו כולל גם ריצה על סכין – סכין עזגד – לכיוון מזרח.

על הסכין הריצה נוחה וזורמת כאשר רק ממש בסוף הסכין – יש ירידה קצרה ותלולה בדרדרת לחיבור עם שביל נוסף.

השביל הזה מוביל אותנו ממש לסוף של העליה של נחל עזגד לכיוון נחל אשלים. מתחברים לשביל, יורדים לכיוון מפל אשלים, וממשיכים למסלול הרגיל של עזגד – אשלים.

לאחר ששבוע שעבר עשיתי את מעוק נחל משמר, היה לי למה להשוות.

כבר בגב הראשון בנחל אשלים רואים שאיכות המים טובה מאוד, והכל ממש מלא.

מתחילים להכנס לקניון המרשים.

עוברים במגוון עצום של גבים

מי שרוצה לא להכנס למים – יכול להמשיך לרצות.

אין מנוס – בחלק גדול של הגבים ממש צריך לשחות, שזה אומר להיערך מראש.

 

תכננתי הכל בצורה מושלמת – את כל האוכל הלא ארוז שלי כבר סיימתי ממש עם הכניסה לנחל אשלים. מה שנשאר לי זה רק חטיפים ארוזים שישרדו מעבר במים. כמובן שצריך לדאוג גם לשאר הציוד האלקטרוני.

נחל אשלים הרבה יותר קשוח מנחל משמר ואני מתלבט איך הוא ביחס לנחל צאלים (החלק המרכזי).

המעבר בגבים ובין הגבים איטי מאוד.

מבחינת הערכת זמן למטיילים רגילים – המסלול של עזגד אשלים יכול לקחת 5-7 שעות

בסופו של דבר המסלול מסתיים כאשר אנחנו נוטפים מים. שביל הג'יפים בחזרה לרכב, מאפשר לנו להפשיר קצת, להתייבש ולהעלות חוויות מהמסלול עד כה.

עד עכשיו היה סיבוב מרתק אולם – בכל סיבוב מרתק יש בונוס.

כרגיל, אני לא מתכוון לקולה הקרה ברכב אלא לנחל עמיעז – מהרכב ממשיכים ישר מערבה בנחל עצמו. בהתחלה, התוואי נוח אולם אני יודע שזו רק אשליה.

נחל עמיעז דרמטי במיוחד עם מגוון בולדרים עצומים, מעברים מורכבים בקניון צר, טיפוסים לא קלים במפלונים ומעבר חסימות במעוק.

כמובן שעוברים את הפקק של עמיעז

המעברים במעוק קצת יותר מאתגרים מהנחלים האחרים אולם כולם אפשריים ללא בעיות מיוחדות

בריצה הקודמת ממש התבאסתי שהייתי צריך לבחור באחת משתי היציאות האפשריות מהנחל. זו הייתי סיבה מספקת לחזור על מנת לבחון את האפשרות השניה. אז עוברים את הערוץ הראשון לכיוון דרום ועולים בערוץ השני שנראה קשוח.

בדרך נוכל להשקיף על האחד מהמפלים הגדולים של הנחל.

העליה אומנם תלולה אולם לא מסוכנת ומאפשרת חזרה לבמת המדבר

בסוף העליה נעבור דרך ריכוז מאובנים. הנוף הפתוח מזרחה מאפשר מבט אחרון לכיוון ים המלח

ונתחבר למעלה עזגד – היורד חזרה לרכב

33 ק"מ, 1,680 מטר טיפוס רמת קושי/טכניות –קשה מאוד. Self-supported

למסלול – פנו אלי

פירוט חלק מהמסלול מבוסס על תיאוריו של שוקה רווק – מקור חלק מהצילומים ממאגרי תמונות. חלק מהמסלול לא בוצע בפועל.