אופיר ורדי, 30/11/2024
המסלול הזה לא פשוט לביצוע, מאחר ואין נקודת מים זמינה בשום חלק ממנו. הצלחנו לארגן הטמנה של מים בחניון לילה מצד נקרות – דבר שאפשר את ביצוע המסלול ומיד יצאנו לדרך.כבר בדרך לנקודת ההתחלה נתקלנו בעדר פראים קטן
ההתחלה, מחניון לילה נחל גוונים – חניון לילה פופולארי, עם גישה קלה לרכב פרטי. מחניון הלילה עולים על ציר הנפט – דרך לבנה רחבה וכרגיל, חלק מהמשתתפים התלוננו שרצים על שבילים לבנים.אל דאגה, לאחר כ-2 ק"מ נפרדים מציר הנפט ונכנסים לריצה נעימה בנחל נקרות. חלק נקרות, כמעט לכל אורכו, מרשים בגדות התלולות שלו כאשר במקטעים רבים רוחבו עשרות ומאות מטרים.
הגדות של נחל נקרות הן קיר תלול של עשרות מטרים ונראה לכאורה בלתי עבירות לחלוטין. אולם יש מספר נקודות שבהן ניתן לטפס (או לרדת) ולעבור לרמה מעל הנחל.נקודה ראשונה לעליה ויציאה מהנחל היא לאחר כ-4 ק"מ מתחילת המסלול – קיים נאקב שמאפשר טיפוס נוח ומעבר לרמת נקרות. החלק הזה שמדרום לנחל נקרות, נוח בצורה בלתי רגילה לריצה – למעשה זה נראה כמו משטח שטוח ומוחלק עצום כאשר המכשולים העיקריים בו הם ערמות גללים עצומות של הפרא.
בנקודה זו ובנקודות רבות נוספות לאורך המסלול, אתה תוהה לעצמך, מה הוא אוכל הפרא, שיש לו כל כך הרבה צואה. התשובה כמובן, זה הטמנות של מטיילים, לכן אם אתם מטמינים בנגב ובערבה מזון, החביאו אותה היטב.מידי פעם נעבור ערוצים קטנים הנשפכים לנחל נקרות. כבר כאן מופיעה התופעה של מפלים עצומים בערוץ קטנטן
ממשיכים לא מעט ק"מ בתוואי נוח זה לכיוון מזרחעד שנראה מרחוק את המשך נחל נקרות ואת מצד נקרות.
נאקב נוח, למעשה מעלה עתיק, יורד בצורה נוחה לנחל והנה מגיעים, לאחר כ-12 ק"מ נוחים וקלים במיוחד לחניון לילה מצד נקרות – נקודת הטמנת המים. כמעט לא שתינו מים בשלב זה אולם לנקודה הזו נחזור פעם נוספת למילוי נוסף. ההמשך, בנחל נקרות. לא ממש נוח לרוץ בנחל נקרות עצמו – זה כמו לרוץ על חול רך ועמוק. למזלנו, יש שביל אופניים מושקע ונוח בגדת הנחל. לאחר כ-17 ק"מ מתחילת המסלול, נפרדים מנחל נקרות על מנת להכנס לנחל נקרות. או למעשה לנחל ללא שם הנשפך לנחל נקרות. ערוץ לא מוכר זה ממש מופלא בתצורות הגיאולוגיות שלו. בכניסה לנחל נעבור בשדה של גידולי אבנים מאחר והגיאולוגית שהייתה אמורה להצטרף לבסוף לא הגיעה, לא אוכל להסביר על סוגי הסלע השונים, השכבות המעניינות, או לתת הסבר הסבר לכמות הצבעים המטורפת בנחל. שכבות סלע בערוץ: למעשה זו נקודת ציון מסויימת – החלק הקל מידי במסלול מסתיים ומעכשיו, צריך להתחיל לעבוד. נחל זה זורם בצידו הצפוני של הר משא. כאשר מגיעים ממש לקצה הצפון מזרחי של ההר, נחצה ערוץ קטן נוסף ואז רואים שלוחת סכין של הר משא. זה הסימן שלנו – עולים על הסכין שבתחילתו הוא תלול (החלק התלול על הסכין די קצר), ממשיך בחלק נוח אשר מגיע למעלה הנמצא בשלוחה. מעלה עתיק זה עולה ומגיע לפסגת הר משא. פסגת הר משא שטוחה ורחבה למדי. רצים לכיוון דרום מערב ונגיע לערוץ היורד מההר. למרות שהתכנון היה לרדת לכיוון מערב ממיקום אחר, לא התגברנו על הפיתוי לבחון את האפשרות לרדת בערוץ. הנחלים באזור הזה ובכל אזור נחל נקרות, למרות שהם יחסית קצרים (אני לא מדבר על נחל נקרות עצמו אלא על הערוצים שמסביבו) בעלי מפלים עצומים ומרשימים. בנחל באורך 1-2 ק"מ יכולים להיות מספר מפלים בגובה של עשרות מטרים כל אחד. זה היה המצב במקרה הזה. אורכו של הערוץ אולי 500 מטרים אבל יש בו מפל בגובה כ-100 מטרים. לאחר שסיימנו להתבדח על אפשרות הירידה, חזרנו למסלול המקורי – ירידה אפשרית בקצה המערבי ביותר של ההר. אכן, נאקב נוח יחסית על שלוחה תלולה מאפשר לרדת / לעלות בצורה בטוחה מההר – הנאקב יורד ישירות למצד משא ולשביל ג'יפים נוח לאורך נחל צרורות. לאחר כחצי ק"מ נפרד מנחל צרורות ונתחיל לטפס לכיוון מערב – בנאקב עתיק. ההמשך בתוואי לא ברור לכיוון מערב כאשר לאורך הדרך יעלים מלווים אותנו ונשר מרשים חג מעלינו. לא מזלזל בחוכמתו של הנשר – אבל המצב שלנו, בשלב הזה, היה לדעתי די טוב אז אולי הוא זמם על היעלים. מגיעים לערוץ של נחל נקרות הזורם לכיוון בור נקרות. הגדה תלולה וצוקית אולם אמור להיות נאקב היורד לבור נקרות. אנחנו מחפשים את הנאקב על הגדה (המזרחית) של הערוץ. לא ממש מוצאים אותו – אולם לפתע רואים רוג'ום – זה סימן מעודד. מתחילים לרדת אולם כנראה פספסנו איזה סימון והמשכנו פריסטיייל במורד הגדה התלולה. לאחר שהגענו לערוץ והמשכנו לכיוון בור נקרות, ראינו את הנאקב – כנראה הוא קיים שם בכל זאת. לאחר ביקור קצר בבור נקרות, מגיעים שוב לחניון לילה מצד נקרות כאשר ההמשך, הוא בעליה לגדה הצפונית של נחל נקרות בדרך הבשמים. ממשיכים בדרך הבשמים עד שמגיעים לערוץ ההפתעות – ערוץ היורד חזרה לנחל נקרות. כבר ביקרתי בעבר בערוץ חביב זה – הפעם הגבים בו היו יבשים אולם עדיין נחמד לעבור במגוון ההפתעות שהוא מספק. כרגיל, גם לערוץ זה מפל עצום בסמוך לנחל נקרות – את המפל מאגפים מהגדה המזרחית – הירידה תלולה אולם יש נאקב עם רוג'ומים. ההמשך בנחל נקרות די מתיש – כבר עברנו כ-36 ק"מ. התוואי לא נוח (אתה שוקע כל צעד) במגמת עליה. שביל האופניים מספק מפלט זמני. לאחר כ-2 ק"מ שנראים הרבה יותר, רואים על הגדה הדרומית ערוץ עם 3 מפלים עצומים. המעבר בערוץ קניוני זה בלתי אפשרית לאור המפלים והקרבה שלהם אחד לשני (אין מה לרדת לנחל לאחר שעוברים מפל בשביל מיד שוב לחפש איך לטפס ולעבור מפל נוסף). הוחלט שהגדה המערבית של הערוץ אפשרית למעבר. מאחר וזה מה שהוחלט, לא ניתן לערער או להתחרט ולכן טיפסנו על הגדה – בשיפוע אכזרי עד שהגענו שוב לרמת נקרות – צפונית למסלול שעשינו בתחילת היום. ממשיכים מערבה עד שמגיעים לערוץ התאנים. ערוץ התאנים הוא ערוץ קניוני נוסף שנשפך לנחל נקרות. כרגיל, גם בערוץ זה מפלים עצומים. הפעם שני המפלים הם בראש הנחל – ראינו נאקב שיורד מצד מערב אולם הגענו מצד מזרח – לאחר בחינה של האפשרויות הוחלט לעבור את המפל הראשון מהגדה המזרחית. המפל העליון מקרוב מיד לאחר המפל הראשון יש מפל נוסף – גם אותו עברנו מהגדה המזרחית. אכן יש עצי תאנה בנחל ואחד מהם תקוע ממש באמצע המפל! המשך תוואי הערוץ יחסית נוח בלי מכשולים משמעותיים כאשר במורד הערוץ מגיעים לקטע קניוני ויפה (אין בעיה לעבור אותו על הגדה) – לאחר גשמים נראה שיש שם גבים לא קטנים הערוץ מגיע ומתחבר לנחל נקרות המתיש. אין ברירה צריך להמשיך. אנחנו רואים פקק עצום של ג'יפים. מה קרה? מסתבר שיש איזה מדרגת סלע שרץ שטח אפילו לא שם לב אליה אבל בשביל הג'יפים זה אתגר משמעותי. עשרות מהם עומדים ומסתכלים איך כל ג'יפ מנסה לעבור. לא התרשמנו אז המשכנו. עוברים את מערת נקרות ומגיעים לתוואי יותר מעניין בנחל. בעונה יש כאן גבים אולם גם בלי מים אזור פרסת נקרות נחמד בתוואי הקניוני שלו. כאשר מגיעים לשער רמון, נפרדים מנחל נקרות ונכנסים לנחל מרפק. ממש לאחר הכניסה לנחל מרפק מגיעים לבולדרים ענקיים שלאחריהם נמצא מפל מרפק. אין מה להתלבט – האיגוף שלו מהגדה הדרומית (בריצה קודמת מצאתי שם את שביל פירורי הקקי נחל מרפק אשר הראה לי את הדרך – גם הפעם זה היה ככה). ממשיכים בנחל מרפק החביב שמתחבר לציר הנפט. נותרה עליה אחרונה של כמה מאות מטרים וחוזרים לרכב בחניון לילה נחל גוונים. זה מסלול ארוך שלא ניתן לביצוע ללא פתרון לנקודת מים – ניתן לעשות חלקים מהמסלול ולשים לב לאזורים היותר טכניים ואיטיים (שזה למעשה החצי השני). 49 ק"מ, 1,400 מטר טיפוס רמת קושי/טכניות – בינוני – קשה supported . (הסבר למונחים) מי שמעוניין במסלול שיפנה אלי. פירוט חלק מהמסלול מבוסס על תיאוריו של שוקה רווק ו/או מנחם מרקוס – מקור חלק מהצילומים ממאגרי תמונות ובתוכנת AI. חלק מהמסלול לא בוצע בפועל.