נחל נקרות, הר בדד וגלד, כרבולת חררים ועוד

מאת: אופיר ורדי 05/01/2024

אחד היתרונות בריצת שטח הוא האפשרות לכסות שטח רב ביום אחד ולבצע במספר שעות אפילו שלושה מסלולים יומיים של מטיילים מיטיבי לכת. כך גם המסלול הזה שמכסה אזורים נידחים מזרחית למכתש רמון. מאחר וצריך לעמוד בנוסחה המקובלת של היחס בין זמן הנסיעה למסלול לזמן הריצה בפועל, הוכן מסלול מאתגר ומעניין במיוחד, בהתאם למגבלות של שעות האור הקצרות בתחילת ינואר.

ההתחלה, בחניון יום עין סהרונים. הכניסה לדרך המובילה לחניון מותרת רק בשעות האור ואכן, איך שהאור הראשון חשב להציץ, הגעתי לחניון הריק.

כבר בצעדים הראשונים עוברים את עין סהרונים מלא המים בדרך לפרסת נקרות ולנחל נקרות. מתקדמים לאורך נחל רמון שבו מספר גבים ובכלל זה אזור נחמד.

מגיעים לנחל נקרות ולשביל ישראל.

ממשיכים בפרסת נקרות בקניון מרשים עוברים בחלק מעוקי בין סלעים לבנים וחלקים

התוואי נוח ויריץ לחלוטין

בפיצול שבילים ניגש לגב מפער נקרות – שהיה יבש אולם הערוץ עצמו מרשים ושווה סטיה קטנה.

עוזבים את נחל נקרות ונכנסים לדרך הבשמים. דרך הבשמים בהגדרתה היא דרך נוחה שמאפשרת מעבר שיירות גמלים ואכן, התוואי נוח, על במת המדבר. מידי פעם מופיעים תלי רוג'ומים מרשימים שלא ברור מה מטרתם

ממשיכים בדרך הבשמים לאורך מספר קילומטרים עד שנגיע לערוץ ההפתעות. ערוץ ההפתעות, הינו נחל קניוני תלול וקצר יחסית, היורד ומתחבר לנחל נקרות מבמת המדבר. מדובר על תוואי מאתגר ומרשים, שבו מרגישים ממש כמו בלונפארק עם צורות מרשימות בסלעים, מפלים, מפלונים, עיקופים שונים, בולדרים ענקיים ועוד. מצטער, התלהבתי מערוץ זה ולכן יש הרבה תמונות

הערוץ עצמו עביר אולם מאתגר

תמיד יש דרך מעקף למפלים

כאשר לעיתים יש אפילו רוג'ום

ההתקדמות בערוץ דורשת תושיה ומידי פעם טיפוס ומעבר בולדרים ענקיים

הגב השני הוא מתחת למפל השני…

נראה לי שזה נחשב די טכני

החלק המאתגר ביותר הוא מפל ההפתעות התחתון

מפל עצום שיש לו מעקף שאינו מיועד לבעלי פחד גבהים מצידו המזרחי.

בסופו של המעקף מגיעים לנחל נקרות. עכשיו יש מספר אפשרויות – להמשיך בנחל נקרות מזרחה או לחזור לבמת המדבר.

אם חוזרים לבמת המדבר, ההמלצה שלי – לחזור באותה הדרך בערוץ ההפתעות. למרות שמדובר על תוואי מאתגר, איטי ואשר דורש טיפוסים ואילתורים האפשרות השניה הרבה יותר קשה.

באפשרות השניה עולים על הרכס הנמצא ממערב לערוץ ההפתעות. בהתחלה, זה סתם טיפוס מאוד תלול בתוואי דרדרתי אולם יש להתגבר על מספר קטעים מצוקיים כאשר סוג הסלע באזור הזה – מתפורר (מה שמאפשר התחפרות של הנחלים ויצירת קניונים מרשימים). היעדר רמז לשבילים לא היה סימן מעודד אולם המשכתי בתקווה שלא אאלץ לחזור. בסופו של דבר אין כמעט מקום שלא ניתן לעבור אותו ואכן הגעתי חזרה לבמת מדבר.

אולם על מנת להתחבר שוב למסלול יש לעבור שני ערוצונים בעלי גדה תלולה – באותו סוג סלע – מתפורר ולא יציב. כלומר יש לעבור ארבע גדות – כל ערוצון לרדת ולעלות. לאחר בחינה מדוקדקת לא איתרתי נקודת מעבר בטוחה – בפועל כנראה שיש אולם העדפתי לעשות עיקוף. בקיצור, כמו שציינתי, עדיף לחזור בערוץ ההפתעות עצמו.

מתחברים שוב לדרך הבשמים יורדת בצורה נינוחה חזרה לנחל נקרות – ולא רחוק משם נמצא בור נקרות.

בור נקרות בהחלט שווה ביקור. למרות שהוא היה ריק, מדובר על בור משופץ ומשוחזר שמאפשר התרשמות ממערכת בורות המים העתיקים במדבר.

לאחר שהבנו איך אפילו גשם קל שגורם לזרימה קלה בערוצון המוביל לבור יכול למלא לחלוטין מאגר מים שיכול להחזיק חודשים, חוזרים לכיוון מצד נקרות. ככל מצד – הוא לא מרשים.

ההמשך לכיוון צפון בערוץ נחל

נכנסים לערוץ נוסף – ערוץ הבולדרים שבו מפל הבולדרים.

היתרון בסוג כזה של מפל, הוא שתמיד יש בו בולדרים – בניגוד למפל מים שבו הזרימה היא לרוב מספר ימים בודדים בשנה. במפל הבולדרים – לא משנה מתי תגיעו – תמיד יהיו בולדרים.

ממשיכים בחלק נידח ומבודד זה של המדבר ולא יפתיע שהמטרה עכשיו היא הר בדד. הנוף באזור מרשים והעליה להר בדד עצמו היא מתוך קניון מצוקי.

העליה היא מתוך קניון עצום כאשר לאט לאט נפרס הנוף המבודד באזור

לאורך הקניון אלפי בולבוסים שחורים

וצורות סלע מעניינות

הנוף בפסגת הר בדד פתוח לכל הכיוונים. ביום טוב רואים את.. ?? למעשה יש ממש עשרות קילומטרים של כלום

ממשיכים לכיוון צפון מערב על סכין בדד-  סכין מרשימה שלעיתים נראה שלא יהיה ניתן להמשיך ולעבור בה – אולם זה אפשרי ללא בעיה מיוחדת.

זו אחת הסכינים היותר חדות שבהחלט לא מיועדת לבעלי פחד גבהים. בכלל המסלול הזה יאתגר מאוד למי שיש פחד גבהים קל…

אני ממשיך לאורך הסכין ורואה אבן עם צורות סימטריות מידי. זה נראה כמו חיפושית או עכביש – כנראה ממצא קדום

בסופו של דבר מגיעים לשלוחה תלולה וכרגיל דרדרתית המאפשרת ירידה מהרכס.

ממשיכים קצת כאשר כל פעם מופיעה תופעה מרתקת אחרת – אם זה צורות בסלע, נוף, תוואי, מרקם ואפילו הטעם של הסלעים.

לכן, לא הופתעתי כאשר פתאום הופיע מכתש קטן ונסתר שמתוכו נפערות מנהרות בסלע

המשך המסלול מוביל אותנו כצפוי שוב לשביל ישראל לכיוון מזרח בנחל מעוק. לאחר לאחר ריצה קצרה בנחל מעוק נפרדים מהתוואי הנוח כאשר המטרה לעלות להר גלד.

כרגיל, התוואי מצוקי ובעל סלעים מתפוררים. אני רואה מעין נאקב או שביל יעלים העולה לכיוון הרכס. משום נראה לי שהוא "נתקע" ולא ממש עובר את המקטע המצוקי ולכן התחלתי לחפש דרך אחרת לעלות (בדיעבד זה היה השביל הנכון). אני נע לאורך המצוק עד שאני רואה ערוץ תלול אולם שנראה עביר.

אני מתחיל לעלות בו והופה – הפתעה. כל הערוץ מכוסה קווארץ – ערוץ הקווארץ. אני עולה בערוץ אשר ממשיך בסכין קצרה ברוחב 5 ס"מ. לאחר הסכין, שוב מגיעים למצוק שקשה לברוח ממנו – אולם הטיפוס כאן על המצוק אפשרי והגענו להר גלד.

הר גלד הוא גם סכין עם נוף מרשים כאשר בסופו שלוחה תלולה וכרגיל דרדרתית אשר מאפשרת ירידה.

ממשיכים ומתחילים לראות את הערוץ המרשים של נחל נקרות. מראש, רציתי למצוא דרך ירידה מהמצוק לנחל נקרות אולם לא הצלחתי למצוא מידע על מסלול כזה.

בצילומי אוויר ראיתי רמזים לדרך אפשרית. הפעם, בסימן הקידמה פניתי ל-ChatGPT וביקשתי ממנו מידע על מעלות קדומים המופיעים בכתבים אשורים ובפרסומים של עולי רגל ואשר לא מופיעים במפות. הצ'אט טען שיש באזור מעלה.

הגעתי לשפת המצוק ואני רואה סימן לשביל, מאחר והסימן התאים לתכנון המוקדם שלי התחלתי לרדת בשביל ומאופיו מסתבר שזה אכן מעלה קדום ונוח למעבר שיירות גמלים. יש מספר מבחנים להגדרת שביל העולה מצוק כמעלה, אולם הדרך הטובה ביותר היא לבחון האם אפשר לרוץ במורד השביל. רק במעלה אמיתי אפשר באמת לרוץ – וזה בהחלט מעלה (גם לפי השיפוע המתון והעיקבי שלו שמאפשר תנועה נוחה של גמלים עמוסים).

המעלה עובר בסמוך למפל כפול ומרשים. התוואי הנוח של השביל ומצב ההשתמרות שלו מרמזים שהוא בשימוש (אחרת השביל היה מתכסה בדרדרת האופיינית לאזור).

מאחר ולכל אורך המסלול אין שום נקודת מים (לשתיה, לא גב) אזור חניון לילה נחל חולית הוא המקום היחיד שבו ניתן להיעזר במטמיני מים כגון יניר במדבר.

שעות הצהרים החמות היו עיתוי מושלם לטבילה בגב חולית. גב חולית אכזב והיה כמעט ריק. עדיין, גב חולית הוא מהגבים הפוטוגנים גם במצבו הכמעט ריק.

מגב חולית ממשיכים בשביל ישראל חזרה לחניון יום עין סהרונים. לדעתי מקטע זה של שביל ישראל הוא אחד מהחלקים היפים ביותר של השביל.

בדרך נעבור בעין גלד ובכך נסגור סוג של מעגל – היינו בהר גלד, סכין גלד, מעלה גלד ועכשיו בעין גלד. עין גלד לא מרשים במיוחד אולם עדיין זה קצת מים במדבר.

ממשיכים לאורך נחל גלד

המשך השביל יחסית טכני עד לחיבור שוב בנחל מעוק.

משם ממשיכים לכרבולת חררים. לאחר נחל ארדון, עולים את מעלה דקלים ומגיעים לסיום.

מסלול מאתגר ומגוון המכיל כל תוואי שתחשבו עליו. את המסלול ניתן לפצל לשני מסלולים נפרדים וקצרים יותר וכן לעשות התאמות ולוותר על החלקים היותר טכנים.

49 ק"מ, 1,600 מטר טיפוס רמת קושי/טכניות –קשה מאוד (קשה – בינוני  במידה ומוותרים על מספר מקטעים). Self-supported

המסלול מוגן בזכויות יוצרים של מתכנן המסלול – מי שמעונין במסלול שיפנה אלי

פירוט חלק מהמסלול מבוסס על תיאוריו של שוקה רווק – מקור חלק מהצילומים ממאגרי תמונות ובתוכנת AI. חלק מהמסלול לא בוצע בפועל.