מאת: אופיר ורדי 16/02/2023
מיד לאחר הריצה הקודמת בנחל לבונה, הבנתי שעלי לעלות גם את נחל מור. נחל לבונה מתמזג לתוך נחל מור כאשר התוואי של שני הנחלים קשוח במיוחד עם בולדרים ענקיים ומעברי מפלים מסובכים.אומנם בדיעבד לאחר שכבר סיימתי את הריצה בנחל לבונה הבנתי שנחל זה לכאורה בלתי עביר, לנחל מור אמור להיות פתרון ואפשרות מעבר למפל הגדול שלו.
ההתחלה בחניה הצמודה לכביש 90 – https://goo.gl/maps/V178g46VDtx72sct7כאשר לפני זה נטמין מים בנקודה: https://www.google.com/maps/search/31.216487,+35.360330
עלי להזהיר שזה מסלול מאתגר במיוחד, מסוכן ואם אתם מתלבטים אם לצאת אליו – אל תצאו.מנקודת ההתחלה, עולים ומתחברים לשביל ישראל ומיד יורדים לשפך של נחל מור.
נחל מור, מאוד טכני, עם בולדרים עצומים והתנועה בו מאוד איטית ודורשת דילוגים בין הבולדרים.ממשיכים בערוץ הנחל, עוברים את נחל לבונה ונראה מרחוק את המפל. בנקודה מסויימת רואים רוג'ום
על מנת לצאת מהנחל יש לעלות על הגדה הדרומית. התוואי תלול ומאוד דרדרתי. ממשיכים בערוץ לכיוון דרום עד שנצא מהערוץ ונגיע לגבעה. למטה לכיוון דרום מערב – נראה שביל אליו צריך להגיע. צריך לאתר נקודת ירידה נוחה נתחבל לשביל במטרה להגיע למעלה יאיר. בדרך צריך לחצות שני נחלים – נחל קינמון ונחל יעלים. התוואי בחלק הזה טכני – אפשר לרוץ אך בקצב איטי. נתקרב למצוק של נחל יעלים מפל יעלים מרשים בצורה בלתי רגילה אפשר להתקרב למפל עצמו ולראות את הנקיק לאחר שנחצה את הנחל הנקיקי, יורדים במעלה יאיר הטכני לנקודת הטמנת המים. מנקודה זו נראה ערוץ נחל ללא שם אשר בו עולים. אפשר להתחיל לנוע בערוץ אולם התוואי נקיקי, עם מפלים רבים ולא ניתן לעבור בו. בחלק זה יש לעלות על הגדה – הדרומית או הצפונית. אני עליתי על הגדה הצפונית והתנועה בה קשה מאוד ויש להפעיל שיקול דעת. גובה המצוק לנחל עצמו הוא עשרות מטרים. לדעתי עדיף לעלות על הגדה הדרומית אשר נראית יותר נוחה וקלה (אבל אולי הדשא של השכן נראה ירוק יותר, אני לא יודע) מידי פעם רואים מפלים עצומים בנחל. לאחר כקילומטר פלוס, ניתן לרדת בזהירות חזרה לערוץ הנחל. גם כאן הנחל מאוד נקיקי, טכני ומידי פעם יש לאגף מפלים, גבים, בולדרים. זה אחד מהנחלים המפתיעים ביותר במדבר יהודה והוא פראי בצורה בלתי רגילה ולשמחתי, אפילו יש בנחל מאובנים למרות שזה לא נראה כך מרחוק, כאשר מתקרבים הכל עביר לאחר שהצלחנו להתקדם ולהגיע ממש לבמת המדבר נגיע למעין דרך ללא מוצא. יש לטפס על הגדה הצפונית, טיפוס מאוד תלול ודרדרתי, אומנם קצר אולם מסוכן. לאחר חלק זה נגיע שוב לבמת המדבר – התוואי טכני אבל אפשר להתקדם ללא סכנה. מכאן חוזרים חזרה לכיוון צפון אולם מאחר וכל החלק הזה מאוד טכני ודורש מעבר של נחלים, הוא גם לוקח זמן. זזה היה יום עם ראות טובה, והיה נחמד להזכר במסע בירדן ובהרים המרשימים האלו ממשיכים עד למעלה מור – ממנו יורדים בשביל ישראל חזרה לרכב. 21.5 ק"מ, 1,160 מטר טיפוס רמת קושי/טכניות –קשה מאוד. Self-supported מאחר והמסלול מסוכן, מי שמעוניין בו שיפנה אלי