נחל לבונה, מור, רחף וסכינים בדרך

מאת: אופיר ורדי 10/02/2023

את המסלולים שלי אני מתכנן בצורה מוקפדת מראש ולפני שאני יוצא אני מכיר אותם היטב ויודע היכן עלולים להיות חלקים בעייתיים וכיצד ניתן להתמודד איתם.

הפעם, מאחר ולא הצלחתי להגיע למסלול אחר אליו יצאתי, נאלצתי למצוא פתרון בשטח ונזכרתי שהתחלתי לתכנן את המסלול הזה. בלי לחשוב יותר מידי, החלטתי לעשות אותו – עדיף מאשר לחזור לבית בבושת פנים. אני לא מוותר ואת המסלול שתכננתי מראש אעשה שבוע הבא. בכל ריצה לומדים משהו – והפעם למדתי מראש להכין מסלול לגיבוי במידה ומשהו ישתבש במסלול המתוכנן.

ההתחלה, מחניון לילה נחל רחף. ממש על כביש 90 – עולים את מעלה רחף – מעלה קל במיוחד ביחס למעלות אחרים במדבר יהודה.

לאחר שמסיימים את העליה ממשיכים צפונה על שביל ישראל כשני ק"מ עד שמגיעים לעליה לסכין מדהים, אותו הכרתי מריצה קודמת.

רצים על הסכין לכיוון מערב עד שנגיע לשביל אופנים העולה צפונה.

נמשיך מעט על השביל עד למעלה סרפנטינות קצר.

לפתע, ממש עם תחילת המעלה, אני רואה גב מפתיע.

ממשיכים וחוצים את נחל אמונים

בנחל אמונים מספר גבים יפים

ועוד גב

ממשיך במסלול המתוכנן כאשר המטרה היא הר יונתן

התוואי נעשה מוזר יותר ויותר

ככל שמתקרבים אל הר יונתן, הטיפוס נראה בלתי אפשרי.

מצוק מקיף אותו, מסביב התוואי דרמטי ונראה כאילו אתה על הירח.

מאחר והמסלול המתוכנן היה סמנטי בלבד, אלתרתי בשטח לכיוון מקום העליה המשוער להר.

לאחר שבחרתי את ההרכס הנכון ממנו ניתן לעלות להר, אכן הצלחתי להגיע לפסגה המרשימה. בדרך עוברים מאובנים רבים (הפעם לא צילמתי) ובולבוסים

הנוף מהפסגה מרשים ומצדיק סלפי

לאחר הירידה מהר יונתן, נכנסים לנחל רחף עליון לדילוגים בין גבים.

לא אגזים אם אגיד שהיו עשרות גבים

לאחר מספר ק"מ נפרד מנחל רחף לכיוון דרום מערב

ושוב נעלה על סכין מפתיעה ומרשימה, לא לפני ששוב נראה גבים

ונעשה גיחה ממש קצרה לנחל מנחם

רצים לא פחות מששה קילומטרים על הסכין

נוף מרהיב נשקף

ולאחר שנרד ממנה נמשיך צפונה עד לסטייה קטנה לנחל קינמון לראות את התוואי ומפל

ניתן לרדת בערוץ מעט אולם ויתרתי על זה. ממשיכים במסלול, יורדים את מעלה מור, עד לקרבת כביש 90, שם מראש הטמנתי מים.

כאן מתחיל החלק הבעייתי במסלול. התכנון הלא מבושל היה להכנס לנחל מור ומשם לעבור לנחל לבונה על מנת לחזור לבמת המדבר. בדיעבד (כלומר אחרי שחזרתי הביתה) ראיתי שנחל לבונה נחשב בלתי עביר. אבל שוב, להגנתי אני יכול להגיד שזה לא היה מסלול סופי ואת החלק הזה לא סיימתי לבנות.

למעשה ניתן לוותר על הלופ הזה של הירידה במעלה מור והעליה חזרה בנחל לבונה או למצוא אפשרויות אחרות לעלות – את זה אבחן בעתיד.

בכל מקרה, ירדתי משביל ישראל לנחל מור – הירידה עצמה קצת מאתגרת אבל אפשרית. מרחוק אני רואה אדם עומד. אני מתקדם בירידה והוא לא זז. לבסוף הבנתי שזה איזה צינור מים גדול. טוב, לא משנה.

נכנסים לנחל מור. גם מי שרגיל לנחלים של מדבר יהודה – זה משהו אחר. הרבה יותר פראי וקשוח.

לאחר פחות מקילומטר, רואים את מפל מור העצום והמרשים.

מצפון – יש את נחל לבונה אליו נכנסים.

בנחל, בולדרים בגודל של מכונית, אוטובוס ומשאיות. התנועה מאוד איטית וכל הזמן צריך לבחור את הנתיב הנכון בין, מעל, מסביב לבולדרים.

מגיעים למפל ראשון בנחל. התוואי מאוד צוקי וקשוח. טיפסתי על הגדה הדרומית ועברתי ממש צמוד למפל. גם הירידה חזרה לנחל לא פשוטה וצריך ממש להזהר. ממשיכים בנחל ואני לא יודע מה צפוי לי.

מגיעים למפל שני. הפעם, אני לא רואה שום אפשרות למעקף. זה או לחזור חזרה את כל הדרך או, אמממ.. אני בוחן את השטח – מדרום הטיפוס בלתי אפשרי. המפל בלתי עביר. אני מנסה לטפס על צוק שצמוד למפל – אבל הסלע לא יציב ומתפורר.

טוב, אני מאתר קצת צפונית למפל מצוק עם שיפוע של 80%. לאחר בחינה מעמיקה שלקחה 20 שניות, אני לא רואה מכשול משמעותי. אכן הצלחתי לטפס ולאגף את המצוק. אני ממשיך בנחל המטורף הזה.

לכאורה, נותרו לי עוד כמה מאות מטרים עד לסיומו אולם ההתקדמות מאוד איטית. הופה, הפתעה, עוד מפל.

בשלב הזה זה כבר מצחיק. גם המפל הזה נראה בלתי עביר אולם נאקב מדרום מאפשר מעבר נוח והזה, הנחל נגמר.

אני חוגג את המאורע בשלוק מהפלאסק החביב עלי, סוכריית ג'לי וחטיף. עכשיו ממשיכים בשביל נוח חזרה למעלה רחף.

התחלתי לרדת לנחל רחף ונכנסתי לאזור הגבים בנחל ולמפל.

הגבים לא נראו מזמינים ומה לעשות, אני מפונק. אני לא נכנס לגב לא נקי.

המשכתי למפל התחתון וגם שם גב קטן.

התקרבתי לגב וגם הוא לא היה מספיק מזמין

עוד פחות מקילומטר חזרה לרכב.

41 ק"מ, 1,820 מטר טיפוס רמת קושי/טכניות –קשה בטירוף. Self-supported

אם מוותרים על נחל לבונה (מאוד מומלץ) אז רמת קושי/טכניות – קשה

למסלול המעודכן לחצו כאן