מאת: אופיר ורדי 12/03/2022
מסלול יותר משוגע מזה לא יכולתי לבקש לריצה האחרונה לעונת החורף. מבחינה טכנית הוא יחסית קל לשאר הריצות שלי במדבר אם כי היו בו כמה אלמנטים קצת מאתגרים.אבל למה להקדים את המאוחר. המסלול מתחיל בחניון השיטים – בשביל להגיע אליו יש לנסוע למפעל צין (ליד מפעל אורון) ומשם הכי פשוט לעקוב אחרי השלטים לנחל שרף. המסלול בוויז או בגוגל לא מעודכן והשבילים שם משתנים כל הזמן.
בכל אופן מתחילים בנחל שרף במגמת עליה. די מייד רואים לא מעט אמוניטים
ממשיכים בתוואי מעניין
לאחר כשני ק"מ מגיעים לגבי שרף התחתונים שהיו כמעט ריקים
ממשיכים על הגדה המערבית על מנת לעקוף מפלים ומתחברים שוב לנחל.
לאחר כחמישה ק"מ מגיעים לגב שרף עליון
בנוהל הרגיל, עוקפים על הגדה קטעים לא עבירים.
לאחר כשישה ק"מ מגיעים למפגש ג'יפים – נקודה שנגיע אליה שוב לאחר כ-33 ק"מ. כדאי לקחת מים ולהטמין בנקודה זו מאחר ואין בכלל מים במסלול או אפשרות אחרת להטמנה.
ממשיכים בשביל הגיפים ולאחר מספר ק"מ עוזבים אותו ממשיכים לכיוון מזרח. התוואי שונה ממה שמכירים ונראה פראי לחלוטין.
לאורך כל המסלול, יש קברים עתיקים, שרידי מבנים, סימונים שונים כאשר התנועה על שבילי גמלים, לעיתים שבילי ג'יפים לצד מצוקים ונוף מהמם.
לאחר כ-16 ק"מ נגיע למסלול המסומן המעגלי של הר מסור.
נפנה לכיוון דרום נגד כיוון השעון ונתחיל בטיפוס להר מסור
הר מסור בעצמו קצת מזכיר את הכרבולת בתוואי המשופע ובמעוק המשונן.
לאחר שמגיעים לשיא הגובה מתחילה ירידה תלולה לחניון הר מסור
נכנסים לנחל מסור המהמם
יש המחשיבים את אזור נחל מסור לחלק מארץ המכתשים. לא יודע עד כמה האזור הזה יכול להחשב כמכתש אולם כל מקרה שווה לבקר בו. לאחר שסיימנו את החוויה בנחל והר מסור חוזרים מערבה. המסלול חוזר באופן מקביל דרומית למסלול שבאנו ממנו – אולם התוואי והנוף שונים לחלוטין. זה הקטע היותר מאתגר במסלול שכולל מפלים, מצוקים, תוואי טכני וטיפוסים מאתגרים.
נגיע למפל הלבן עם הבור
ממשיכים עוד כ-100 מטרים ומגיעים לבור הוואש וואש המסומן ברוג'ום די גדול. זרם אוויר חזק מאוד יוצא כאשר לפי המתואר בחורף הבור שואב אוויר ואילו בקיץ מוציא אוויר. אני הייתי בחורף וזרם אוויר חזק מאוד יצא ממנו, חוויה הזויה לגמרי. לא הצלחתי להבין את מקור התופעה ומאיפה מגיע האוויר שיוצא בלחץ כך כך גבוה
ממשיכים בערוץ נחל מסור כאשר לאורך כל הנחל יש מפלים שצריך לעקוף לרוב על הגדה הדרומית
יש לציין שרוב המסלול מסומן ברוג'ומים מהמפוארים והגדולים שראיתי. כל רוג'ום יצירת אומנות.
בשלב כלשהוא נראה שאין אפשרות להמשיך במסלול – אולם אז מתחיל טיפוס על סכין תלולה במיוחד כאשר כל רגע אתה חושב שיש טעות במסלול ולא יתכן שיהיה אפשר להמשיך.
אז בדקתי זה אפשרי.
לאחר כ-30 ק"מ ממש מרגישים שחוזרים לציוויליזציה – רואים שלט ושביל ג'יפים. אולם לא צריך לחגוג יותר מידי כי מייד נפרדים מהתוואי הנוח ונכנסים שוב לנחל שרף עד לחיבור לשביל הג'יפים אותו פגשנו בק"מ ה-6 ואשר בו הטמנתי בשכל מים.
לאחר קילומטר נוסף, נפרד מהשביל לכיוון נחל סובך. לאחר שנכנסים לנחל סובך התנועה בו די מסובכת – יש ברוב הנחל שביל גמלים באחת הגדות ובו הכי נוח להתקדם
שוב נוף שונה ממה שהיה עד עכשיו.
לאורך הנחל ובכלל במסלול יש לא מעט נפלי פצצות – האזור הוא שטח אש פעיל ויש לרוץ בו רק בשבת ורצוי לתאם.
לבסוף נתחבר לשביל הגישה ולחניון השיטים.
המסלול 45 ק"מ ו-1,300 מטר טיפוס.
למסלול לחצו כאן
