מצדה, נחל צאלים ובריכת צפירה

 

השנה הבטחתי לעצמי הבטחה לרוץ כמה שיותר פעמים במדבר.

הבטחות צריך לקיים במיוחד כאשר אתה מבטיח אותן לעצמך.

אז היום יצאתי למסלול שעל המפה נראה נחמד – ואפרט.

מתחילים מהחניון התחתון של מצדה. ב-5:30 אפשר להכנס לשביל הנחש לאחר תשלום מופקע לרט”ג, ולעלות למצדה ומשם להמשיך בטיפוס ארוך ומתמשך עד לבריכת צפירה.
אופציה נוספת היא להתחיל מהכניסה העליונה למצדה ובכך להמנע מהתשלום.

לאחר שכשוך קל בבריכה ומבט חטוף לנופים המדהימים, התוכנית הייתה להמשיך בנחל צאלים עד לעין נמר, והלאה למטה עד כמעט לחניון לילה נחל צאלים  ואז שוב בחזרה לכיוון מצדה. הפעם עולים למצדה בשביל הרץ (שקשה להבין מי נתן לו את השם הזה – בלתי אפשרי לרוץ בו באופן מובהק).
התוכנית, בשלב זה כללה קולה + גלידה בקיוסק של מצדה שרמת השירות הירודה בו זכורה לי מפעמים קודמות.

ממצדה יוצאים לעוד לופ קטן – דרך חניון הלילה לשביל ישראל לאופניים ועליה למחנה ח’ שממנו אמורה להיות תצפית מדהימה לים המלח ולמצדה. אחרי זה לא נשאר אלא ירידה קצרה אולם תלולה במיוחד בחזרה לרכב. רק 41 ק”מ עם 2100 מטר טיפוס (וגם ירידה).

אז היה הרבה מעבר למצופה ואני לא מדבר רק על המגנום קרמל מלוח ואגוזי לוז אשר מצופה בשוקולד.
אירגנתי מזג אוויר משובח, נופים מרהיבים, פשוט תענוג. ואפילו לא היה עמוס באנשים.

כל המשתתפים נהנו ומעבר לכך.