מאת: אופיר ורדי 09/04/2022
לפעמים נחמד לחזור למסלול מוכר שכבר עשית, לחוות אותו שוב. הרקליטוס אמר שאי אפשר להיכנס לאותו נהר פעמיים, האם אפשר לרוץ באותו מסלול פעמיים?עם הזמן, המסלול משתנה אפילו יותר מאשר הנהר. בכל עונה ובכל יום הנוף שונה. גם אתה כרץ משתנה, וחווה אחרת את המסע.
בכל אופן, שכל אחד ינהל עם עצמו את הדיון הפילוסופי הזה שהוא בהחלט חלק מהתהליך שכל רץ אולטרה עובר.החלטתי לרוץ שוב את מסלול ים אל ים מהכנרת לים התיכון. כמובן שבחרתי בגרסה הכי מאתגרת במטרה לחזור על המסלול שכבר עשיתי בעבר ובגלל שאני מחבב אתגרים.
הפעם, הייתי קצת מוגבל בזמן והחלטתי, כמו פעם קודמת, לרוץ מתחילת (או סוף) המסלול על כביש 90 בכנרת ועד עבדון ולהימנע מהקטע המשעמם והמיותר של ריצה שטוחה על כביש ולאורך מטעי בננות מעבדון ועד לאכזיב.אז חניתי מוקדם בבוקר בכניסה לעבדון ומונית לקחה אותי לתחילת המסלול. מתחילים לעלות את נחל עמוד תחתון, עוברים את העמוד של נחל עמוד, את מערת שובך, עד למעבר מתחת לכביש 85 לחניון נחל עמוד תחתון.
נחל עמוד תחתון לא תלול אולם קצת טכני והתנועה בו איטית. גם בחלק הזה הסימונים הכי פחות ברורים ולא פעם אתה תוהה היכן המסלול ממשיך.
לאורך המסלול יש פריחה מרהיבה ומגוונת – גלריית של (חלק) מהפרחים בסוף הפוסט. אפשר לצלם את הפרחים אולם קשה להעביר את חווית ריח הפריחה המשכר שמלווה אותך כל המסלול. פעם ראשונה בדקתי את הברז ליד מתקן מקורות שבחניון נחל עמוד תחתון – נקודת המים הראשונה. ממשיכים בתוואי קליל יחסית למספר ק"מ לאורך נחל עמוד עד לכניסה לתווי הטכני של נחל עמוד וממשיכים את מגמת העליה. ממשיכים עד לנקודת הפיצול – נחל עמוד ומצפה הימים. זו הסטיה הראשונה מהמסלול הרגיל – נכנסים לנחל סתר ומתחילים את העליה של מצפה הימים עד להר מצפה הימים. לבסוף, מגיעים לכביש 866, חוצים אותו בזהירות, וממשיכים לעלות להר שמאי, בשביל נוח שרובו אינו תלול במיוחד עד לעין זבד. עד עכשיו טיפסנו לא מעט ובאופן רצוף. עכשיו יורדים לחניון הפיתול דרך שביל ישראל, לנקודת המים השניה. לאחר ההתרעננות הקלה, חוזרים לטפל בשביל די טכני בחזרה לעין זבד וכאן קיבלתי רמז ראשון לעתיד לבוא. מסתבר שהיום היה הטיול השנתי של הנוער העובד והלומד. התרעננתי קלות במים הצוננים של עין זבד והמשכתי בשביל הקלאסי של ים אל ים, לכיוון חניון הפסגה – נקודת המים השלישית שהיא גם נקודת שיא הגובה במסלול – כ-1170 מטר, כאשר התחלנו במינוס 200. מדובר על טיפוס מצטבר של יותר מ-2000 מטר לאורך כ-32 ק"מ. מכאן, נתחיל במגמת ירידה עד הסוף. כפי שכבר אמרתי לא פעם בעבר, מגמת ירידה זה לא ירידה רצופה – יהיו עוד עליות מעניינות. ממשיכים בשביל הפסגה, על פסגת הר מירון עם תצפיות נחמדות, בחורש צפוף, עוברים את הר נריה עד לעין חממה – חניון לילה חורבת חממה – נקודת המים הרביעית. פעם קודמת, היו כאן חברה שהציעו לי קפה, הפעם הם לא היו. בינתיים עברתי כבר 1142 ילדים בטיולים שונים. קשה לעבור אותם, הם לא מרוכזים אבל אלו תנאי המסלול. ממשיכים לאורך נחל נריה ומתחברים לנחל כזיב. אנחנו בק"מ ה-40 ליד עין חותם. ממשיכים בירידה לאורך נחל כזיב. עוברים מעיינות – עין זבול, עין טבעת, עין רטט ובסביבות ק"מ 43 יש אפשרות לעבור לשביל מקביל אדום, על מנת לקצר במעט את הדרך לכביש 89 ולתחנת דלק לא רחוק מחורפיש. מי שמעוניין בגלידה וקולה – זה המקום. לאחר שמגיעים לכביש 89 – בחניון לילה נחל אלקוש, ממשיכים במסלול של ים אל ים, עוברים את חורבת מורגות, ובסביבות הק"מ ה-51 יש נקודת פיצול נוספת – השביל המקורי עוקף את אבירים מצפון – אנחנו נמשיך בשביל העוקף את אבירים מדרום עם סימון צהוב – דרך חירבת זווית, מסלול מעט מאתגר ופחות יריץ אולם יפה במיוחד. התנועה בשביל הזה איטית מאוד. מגיעים לחיבור בחזרה לשביל ים אל ים על כביש 8925 – מכאן נרוץ כמה מאות מטרים לכיוון אבירים – לנקודת המים החמישית והאחרונה. ממשיכים לאורך נחל כזיב עד לעין טמיר ולבריכת הדולבים. כאן נקודת הפיצול השלישית מהמסלול המקורי – נעבור לגדה השניה לסינגל לכיוון מצפה הילה ומבצר מונפור. עליה תלולה ואחרונה (באמת. כמעט) עד שעוברים את מצפה הילה ומכאן מגמת ירידה למונפור. נעקוף אותו מצפון ונרד בירידה נוחה חזרה לנחל כזיב. החלק המאתגר במסלול הסתיים (לאחר כ-66 ק"מ) וממשיכים בשביל הנוח, אשר חוצה את נחל כזיב מידי פעם. להפתעתי בנו גשרים על חלק מהמעברים. ממשיכים עוברים את עין חרדלית, עד לכביש 8913. נשארו כמה מאות מטרים על הכביש, לכיוון עבדון ולרכב. כמובן, בעליה מתונה, אבל כבר קטן עלינו. נגמרו 71 ק"מ, עם 3,000 מטר טיפוס באחד מהמסלולים היפים בארץ (שאינם מדבר). נקודות מים במסלול: 1. נחל עמוד תחתון – 10 ק"מ 2. חניון הפיתול – 25 ק"מ 3. חניון הפסגה – 31 ק"מ 4. חניון חממה – 35 ק"מ 5. אופציה – תחנת דלק כביש 89 – 45 ק"מ 6. חניון אבירים – 55 ק"מ 7. סיום המסלול – 70 ק"מ (באוטו) אפשר כמובן לעשות את המסלול הפוך אולם במחקר שערכתי, עולה כי הכיוון הזה יותר מעניין. עכשיו, בנסיעה הארוכה חזרה, אפשר לחשוב – האם זה אותו המסלול? האם בכלל אפשר לעשות את אותה הריצה פעמיים? מי השתנה יותר – המסלול או אתה? למסלול לחצו כאן פריחה במסלול: