מירוץ לברדו – Lavaredo Ultra Trail 120 KM

אופיר ורדי, 29/06/2021

איזה כיף, לחזור למירוצים בחו״ל, לאווירה, להתרגשות לכל החוויה.

לאחר תקופה עמוסה בחלקיקי קורונה העולם מנסה לחזור לשגרה. לפני מספר חודשים קיבלתי הודעה שמירוץ לברדו אולטרה טרייל שבדולומיטים שבצפון איטליה יתקיים השנה. מדובר על מירוץ של 120 ק"מ בתוואי הררי, בגבהים שמגיעים ל-2,400 מטר, עם 5,800 מטר טיפוס. מזג האוויר עלול להיות הפכפך – חום ושמש יוקדת או גשם, קור, ברד וסופות.

הייתי רשום למירוץ שנה שעברה וכמו כל שאר המירוצים בעולם הוא בוטל ונדחה. הייתה אפשרות לקבל החזר אולם ברור שבחרתי לדחות את הרישום לשנה זו, והנה, אכן זה הגיע.

מגיעים לקורטינה אשר מקושטת לכבוד סדרת המירוצים שמתקיימים (יש ארבעה מירוצים במרחקים שונים כאשר הלברדו הוא הארוך מכולם) , ממש מיני UTMB. אלפי רצים מסתובבים ברחובות וההתרגשות באוויר.

אני מגיע לאקספו, לקחת את מספר החזה, מסתובב בין הדוכנים השונים ורואה תור חריג ליד אחד מהם. מייד אני תופס מקום בתור ומנסה להבין מה מוכרים שם. מדובר על מגוון ציוד ריצה כמו בכל שאר הדוכנים אבל כולם קונים מקלות ריצה של לקי. אחד אחרי השני. אז גם אני צ'יפרתי את עצמי בזוג ובהחלט אבחן אותם בעתיד.

אני בודק מספר פעמים שכל הציוד מוכן ומנסה לנוח קצת לפני הזינוק שמתרחש ב-11 בלילה. שעה בעייתית, קשה לישון לפני, אבל הצלחתי לנמנם כשעתיים!!

הספירה לאחור באיטלקית… מתחילים לרוץ. שני הק״מ הראשונים הם על כביש, אבל עדיין בטיפוס. קל להיסחף ולרוץ מהר מידי וזה בדיוק מה שעשיתי. ניהול אסטרטגיה של מירוץ זה דבר מורכב. אין נוסחה נכונה ולא נכונה, לכל אחת ואחד מתאים משהו אחר, בהתאם לנסיון, היכולת, התוואי, המרחק, מזג האוויר וכך הלאה.

גרף הגבהים במירוץ
גרף הגבהים במירוץ
 

אני לא מתכנן מירוצים שמתקיימים בשטח. רק מסתכל על גרף העליות מתוך סקרנות וזהו. פעם הייתי מנסה לברר האם המסלול טכני בשביל לבחור נעליים מתאימות אבל מאז שגיליתי את הספידגוט של הוקה זה כבר לא רלוונטי. אני פשוט זורם עם התוואי ורק כנראה בתת מודע, אני משקלל את המאמץ למסלול בשביל לקבוע באיזה עצימות לרוץ בכל שלב במירוץ.

בכל אופן, זה היה לילה של ירח מלא, ההשתקפות שלו באגמים הקטנים הצלולים, על רקע ההרים ושביל הפנסים של הרצים הייתה מהפנטת.

אפשר לחלק את המירוץ לשניים. עד העליה ל- Col del Bos  המתחילה בק״מ ה-80 וממנה.

החלק הראשון די נוח. שבילים זורמים, תוואי לא טכני במיוחד, ונראה שזה הולך להיות מירוץ קל. אפשר לנוע מהר אבל אי אפשר שלא לעצור מידי פעם על מנת להתפעל מהנוף, לראות זווית אחרת של ההרים, של אגמים קטנים, יערות קסומים ובכלל לא מכוער שם, במיוחד בלילה בהיר של ירח מלא.

לכל אורך המסלול מידי פעם יש מעברי שלג. כן, כדאי להתאמן על זה בארץ בשביל להגיע מוכנים. גם ריצה בתוך יער אמיתי, עם שורשים זה משהו שאנחנו לא מכירים.

מידי פעם אמרתי לעצמי – טוב שרצתי במנרה, או באזור ים המלח או בכרמל. אי אפשר באמת להתכונן בארץ לירידה רצופה של 1200 מטר או לטיפוס כזה פשוט בגלל שאין… אולם אימונים מתאימים, ככל הניתן,  הכרחיים על מנת להצליח במירוץ כזה.

אור ראשון הגיע כשהייתי בתוך היער בירידה לתחנת Misurina. רק כשיוצאים מהאפלוליות של היער, אפשר להוריד את הפנס. לאחר התחנה יש עליה ארוכה לשיא הגובה במסלול בק"מ ה-50  – Forc. Lavaredo. זוהי נקודה מרשימה עם נוף מהמם.

את הירידה מהפסגה הזאת הארבע ראשי שלי לא אהב. שיתמודד.

בכל מירוץ ארוך יש תחנת אמצע גדולה, שאליה אפשר לשלוח תיק, שאפשר לפגוש בה מלווה ושבה יש את הכי הרבה פורשים.

בד״כ התחנה ממוקמת קצת אחרי אמצע המסלול וגם כאן Cimabanche ממוקמת בק״מ ה-66 מתוך 120.

אני אוהב את תחנת האמצע, כי היא מאפשרת לי להעריך כמה זמן יקח לי לסיים. יש נוסחה פשוטה: הזמן שלקח להגיע אליה כפול שנים (ועוד שעה אם היא בדיוק באמצע). פשוט.

הגעתי לתחנה אחרי 9:44 שעות.

קצת אחרי התחנה הזאת מתחיל למעשה המירוץ. עליה ארוכה וקשה ל-Col del Bos.

לאחר מכן, אם מסתכלים על גרף הגבהים נראה שרצים קצת למעלה ואז יש ירידה ארוכה לסיום. אז זהו, זה לא נכון. זה למעשה החלק הכי קשה במירוץ, העליות אולי לא ממש ארוכות אבל הן קטלניות, במיוחד בשילוב הגובה – 2,000-2,400 מטר.

ראיתי את הקושי בפנים של כל הרצים שהיו לידי. הולכים כמה דקות ועוצרים לנוח. מאחר שהייתי יחסית מהיר, מדובר על הרצים החזקים.

זה לא נגמר. עולים ויורדים, שוב ושוב. אם עד לשלב זה השטח היה קליל, כאן התוואי טכני. כל פעם חשבתי שזאת העליה האחרונה וטעיתי. עד שבאמת הגיעה העליה האחרונה לפני תחנת Rifugio Croda da Lago שממנה יש ירידה ארוכה לסיום.

עליה קצרה – אורכה 700 מטר בלבד אבל מטפסים בה כמה מאות מטרים בשיא הגובה. קל לא היה.

זהו, מעכשיו רק ירידה ארוכה לסיום. הארבע ראשי שלי ידע ימים טובים יותר אבל אני מצליח לרוץ ועוקף את אלו שלא מצליחים. רגע, יורדים קצת והופה – שוב עליה. של קילומטר. עוברים אותה ומרחוק רואים את קורטינה. רגשות מעורבים מציפים אותי. לאחר מאמץ ארוך כל כך מצד אחד אתה רוצה לסיים אולם מצד שני אתה לא רוצה שזה יסתיים. מעכשיו נותרה באמת ירידה ארוכה ארוכה, בסינגלים, בתוך יער, בשבילים תלולים במיוחד אבל לבסוף נכנסים לקורטינה.

לקראת סוף כל ריצה ארוכה ובטח מירוץ, אני אוהב לעשות לעצמי סיכום קטן בראש. אני שואל את עצמי, איך היה? איך הרגשתי? איך התמודדתי עם הקשיים? מהן נקודות השיא במסלול? איך התגברתי על הבעיות הבלתי צפויות? רגע. באופן בלתי צפוי הפעם לא היה שום דבר בלתי צפוי. איך זה יכול להיות? התמודדות עם השאלה הפילוסופית הזו הייתה קשה בשלב הזה של הריצה, כמעט אחרי 19 שעות. אחשוב על זה בהמשך.

גורל אכזר, המסלול עובר ליד המלון שלי. עוד 700 מטר לסיום ואני מחליט לא לוותר ולהמשיך. עוברים ברחוב הראשי, כולם מריעים ומעודדים.

זהו עובר את קו הסיום ב-19:00:06. כן תשע עשרה שעות ושש שניות. כזה אני, לא מדוייק.

כל מה שבא לי. עכשיו זה גלידה. ולנוח. קשה לאכול גלידה בשכיבה אז שילבתי לחילופין את שתי הפעולות.

ואז כמובן פיצה. אם נהנים אז עד הסוף

נ.ב

בטח תרצו לדעת איך האוכל בתחנות. אז לדעתי הוא היה גרוע. אין ממש מבחר ומה שיש לא ממש מפתה. מסתדרים עם מה שיש, העיקר שהיתה קולה.

נ.ב. 2

התאמה נכונה של הציוד יכולה לעשות את ההבדל במירוצים ארוכים. חייב לתת ציון לשבח לציוד שהיה לי:

מקלות ריצה של black diamond – אמינים, קלים ונוחים

וסט הריצה המעולה של סלומון אותו כבר סקרתי בעבר

נעלי השטח המדהימות של הוקה – ספידגוט 4 – נתנו אחיזה מעולה בכל סוג שטח, שיכוך טוב והרגשה נוחה לכל אורך הריצה, זה כבר הזוג העשירי שיש לי מהן.

הפנס המושלם של זברהלייט. כבר מזמן רציתי לכתוב עליו סקירה אולם במשך שנים שיש לי אותו עוד לא מצאתי בו שום חסרון ולכן עוד לא כתבתי. הוא קל, אמין בצורה בלתי רגילה, עם אור חזק. לאחר הריצה נותרו כ-60-70% סוללה!

שעון – גרמין פניקס 6X. האמינות והנתונים המוצגים בו (בעיקר נתונים על העליות והירידות climb pro ) והניווט עם מפה עושים אותו לשעון המושלם ולמעשה היחידי המתאים לרצי שטח ואולטרה (גם עליו כתבתי סקירה – גרמין פניקס 6X). בסיום הריצה, לאחר 19 שעות, עם ניווט ותאורה חלקית בלילה נותרו 61% סוללה. לא פחות ממדהים. (ולאלה ששואלים – gps בדגימה מקסימלית בשילוב של גלילאו)

Lavaredo Ultra Trail 120 KM

מדד ורדי:

קושי: 7/10 מסלול טכני: 5/10 תחנות: 4/10 יופי: 9/10

סיכומו של עניין: מירוץ מומלץ!

 

הרשמו לקבלת עדכונים
Loading

בכל פעם שיפורסם מאמר חדש באתר תקבלו מייל. המנויים מקבלים תכנים יחודיים שאינם מתפרסמים במקורות אחרים. אנחנו לא שולחים פרסומים או ספאם

תאור המסלולים הוא תיאורטי בלבד. חלק מהמסלולים כוללים קטעים מסכני חיים! היציאה למסלול היא באחריותכם בלבד! לפני יציאה למסלול יש לברר את תנאי מזג אוויר, שטחי אש, אישורי ואיסורי תנועה. רק חלק מהמסלולים נבדקו בפועל ויתכנו שינויים לאורך זמן.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן