מאת: אופיר ורדי 12/12/2019
למירוץ היירוס נרשמתי פשוט כי הוא היה שם. מירוץ יחסית קרוב לבית ואפשר לרוץ שוב מסלול יחסית ארוך. מצד אחד הייתה חוויה ממש טובה. מצד שני כל מה שהיה יכול להשתבש – השתבש.רשימת השיבושים:
די בהתחלה כאשר הייתי ממש בין הראשונים, פספסתי איזה פניה והמשכתי לא במסלול בעליה די קשה כמה מאות מטרים – שאותם נאלצתי לחזור ושוב להיות בין האחרונים.
אני ממשיך לרוץ ושם לב שאני לא רואה כלום. הפנס שלי, למרות שהיו בו בטריות חדשות פשוט לא האיר. בקטע חשוך, בום כולי בתוך שלולית וכבר כל הנעל שלי רטובה, לאחר מכן הרגשתי כאילו יש לי מלא בוץ בנעל במשך שעות רבות.כבר בתחנה הראשונה נאלצתי להחליף לבטריות ספייר שהיו לי. מהתחנה יש ירידה תלולה להמשך המסלול. לאחר כמה מאות מטרים אני שם לב שאין לי את פנס היד שלי וחשבתי ששכחתי אותו בתחנה. התחלתי לחזור בעליה ולאחר חיפוש נוסף מצאתי אותו בכיס בלתי צפוי.
אני ממשיך לרוץ ודווקא באיזה שביל לבן אני מתרסק באופן מרשים ביותר, כולי נוזל דם. שטפתי קצת עם מים והמשכתי לרוץ.בקטע אחד עפה לי הפיה של הפלאסק וכמובן לקח לי הרבה זמן למצוא אותה
יש לציין שהארגון היה ממש גרוע לדעתי. סימונים לא טובים, אוכל שאמרו שיהיה בתחנות לא היה ותכננתי את התזונה שלי לפי זה. פה ושם קצת פספסתי את המסלול בגלל סימונים לא טובים.השיא היה ששלחתי תיק לתחנה ולמזלי היו בו עוד בטריות ספייר. שום פנס לא מחזיק 10 שעות – אני מגיע לתחנה והתיק לא שם!! מסתבר שבחוסר מקצועיות לא שלחו לי את התיק לתחנה. כל החטיפים שלי נגמרו, האוכל בתחנות לא היה מספיק מגוון והייתה לי בתיק חבילה מרשימה של חטיפים – הכי גרוע שלא ידעתי עוד כמה זמן הפנס יחזיק.
רצתי עם פנס חדש שקניתי – בחרתי אותו לאחר מחקר מעמיק בגלל שהוא מחזיק הרבה זמן. בנוסף יש לי פנס יד מדהים. שילבתי בין שניהם והצלחתי לעבור את כל הלילה בלי להחליף בטריות ועם תאורה טובה.התנהלות במירוץ
התחלתי יחסית מהר, כמו שאר הרצים. כל ההתעסקות עם הפנס, החלפת בטריות, פספוס המסלול גזלו לי הרבה זמן אבל זו הייתה רק ההתחלה והדרך עוד ארוכה.
לאורך כל הריצה הרגשתי ממש מעולה! אני זוכר שבשלב כלשהו רציתי לראות כמה עברתי ואני רואה 50 ק"מ. הייתי ממש בהלם – הרגשתי כאילו שרק התחלתי. ככל שעבר הזמן הרגשתי יותר ויותר טוב. הרגלים לא התעייפו, הייתי מרוכז והשתעשעתי מזה שאני לא כהרגלי, לבד על המסלול. אני עובר כמה רצים, הם עוברים אותי וכיף להגיע לתחנות. בהמשך רצתי לבד ולא ראיתי אף אחד במשך שעות ארוכות. למען האמת זה היה נחמד – גם לרוץ עם עוד משתתים וגם לרוץ לבד. רצתי קצת עם כל אחד והמשכתי הלאה. בדיעבד כל הזמן צמצמתי את הפער מהמקום הראשון ובסוף היו רק כמה דקות הפרש ביננו.
