מאת: אופיר ורדי 21/06/2022
אומנם יש באתר עמוד נפרד לריכוז מסלולים בכרמל אולם המסלול הזה מצדיק התייחסות מיוחדת.כל הזמן אני מנסה לתכנן מסלולים יותר מיוחדים, יותר קשים ויותר מאתגרים והפעם, לדעתי, הצלחתי לייצר את המסלול הכי קשה בכרמל.
נתחיל עם קצת נתונים טכנים – 45 ק"מ, 2,500 מטר טיפוס, מאוד טכני, לא סלחני, מסלול שלא מרחם בשום שלב.ההתחלה, כמו שאני אוהב בצומת ג'למה. משם עולים בסינגל כחול לדרך נוף כרמל. מאחר ולאחר הלופ הראשון חוזרים לסינגל, אפשר להטמין מזון כ-3 ק"מ מההתחלה. הטמנתי שקית גדושה כל טוב – חטיפים, אלפחורס, עוגת שמרים, פלאסק עם מים, שקית סוכריות ג'לי. אחזור לזה בהמשך.
לאחר ריצה קצרה בדרך נוף כרמל יורדים במסלול ירוק למצודת הבמה. בתחילה, הירידה בשביל ג'יפים רחב וכשמגיעים לצינור הוא הופך להיות סינגל – ממשיכים למצודת הבמה
כרגיל, נתקלים כל הזמן בלהקות חזירי בר.
ממשיכים לרדת בשביל טכני עד שמגיעים לואדי עלי-א-דין.
כניסה לואדי עלי-א-דין
מדובר על עליה תלולה, טכנית בערוץ נחל וההרגשה כמו באירופה. זוהי העליה השניה במסלול
השביל מסומן בצורה מעולה
בסיום העליה בואדי, חוצים את דרך נוף ועולים לכיוון דלית אל כרמל – נעבור ליד חלקות מוזנחות, עד למנזר המוחרקה. נרד את המוחרקה, ירידה ארוכה עם דרדרת עד לנ.ג. 108 – גבעה שאותה אני תמיד רואה מהכביש. עוברים אותה מצד שמאל ומכאן מתחיל אחד משני הטיפוסים שמראש סימנתי כבעייתיים.
תחילת הטיפוס – קצת תלול
מדוע בעייתיים? לא ברור אם יש מסלול, אם בכלל זה עביר. בכל אופן המטרה – מערת קרית חרושת. ב-IHM מסומן מסלול העולה למערה. טוב, בלשון המעטה – אין שום מסלול, לא רמז למסלול ולא סימן למסלול. עוברים בשדות קוצים, מלא גדרות תיל, שוב קוצים. כאמור, המסלול תלול ביותר. כל הזמן צריך לחשוב – מאיפה כדאי להמשיך. לבסוף, הבלתי יאומן קורה – מגיעים למערת קרית חרושת.
מכאן ממשיכים בעליה בשביל נוח עד שמתחברים שוב לדרך נוף ומיד, ממשיכים לעלות לעוספיה. בעוספיה, יש מים, מכולת ואפשר קצת להתרענן לאחר העליה השלישית.
יורדים שוב לדרך נוף ונכנסים לסינגל הכחול לכיוון שביל השעורה ליגור. שם הטמנתי את השקית. אני מגיע ובדיוק אני רואה תן לוקח את השקית ומתחיל לברוח. אני רודף אחריו במרדף עיקש. הוא לא מוותר ונכנס לסבך בלתי עביר (עבורי). זהו, זו סופה של השקית שלי. למזלי, מספר חטיפים נפלו במרדף ולקחתי אותם. מה הוא יעשה עם הפלאסק שלי?
מוסר השכל – להטמין או מתחת לאבנים כבדות או במקום גבוה – על עץ.
אין ברירה, אני ממשיך בשביל השעורה הטכני עד ליגור. צ'יפרתי את עצמי והכנסתי עכשיו עליה קלה – את שביל הדרוזים השחור – עולים אותו עד לסופו – עליה מספר 4. מכאן יורדים בחזרה בשביל הירוק החביב עד ליגור.
מיגור, העליה החמישית תוכננה שוב להיות במסלול לא מסומן.
גרף עליית הרוג'ומים
רוג'ומים בשביל הרוג'ומים. גם אני הוספתי רוג'ומים מידי פעם, זה ממכר
ממש הופתעתי! אחת העליות היפות בכרמל, מסומנת באופן מרשים בעשרות רוג'ומים. הנוף מרשים, הדרך היפה, עוברים דרך צוקים קטנים, חוצים מידי פעם שבילים לא מסומנים ואטרקציות כמו העץ התלוי באוויר
העץ התלוי באוויר- ממש קסם לא ברור
ממשיכים עד לחניון שביל ישראל שם אפשר להתרענן ולמלא מים. ממשיכים לטפס עד לשיא הגובה בחניון בית היערן.
הנוף (כמעט) בפסגת שביל הרוג'ומים
העליה היפה והתלולה השכיחה ממני את כאב הלב על אובדן השקית שלי – בהחלט עליה שארצה לחזור עליה. חשבתם שהחלק הקשה הסתיים? לא. ממשיכים בסינגלים עד לדרך נוף כרמל, ומיד מתפצלים מדרך הנוף ושוב עולים לעוספיה – העליה השישית והאחרונה במסלול, ממשיכים לעלות עד לתחילתו (או סופו) של השביל הירוק – ויורדים בו לנקודת הסיום – ג'למה.
גרף העליות במסלול
המסלול מאוד טכני, לא מעט עליות וירידות והיה מאוד חם – ככה זה כשרצים ביום בסוף יוני. אני מאוד אהבתי את המסלול, האתגר בו והתמודדות עם המשברים (אובדן השקית שלי וגזילתה על ידי תן). המסלול מיועד לרצים מיומנים בלבד! למסלול לחצו כאן
