מאת: אופיר ורדי, 06/07/2020
הנתונים היבשים, כהרגלם, יבשים.זו הייתה ריצה שהתחילה ממבוא חורון, ליד הרפת.
היו שני לופים למעלה הרכסים. התחלנו לפני ארבע בבוקר את הטיפוס הארוך לאורך נחל בית חנן ולהר עוזרר. תנים נבחו עלינו אולם זה לא השפיע כהוא זה על הנחישות שהייתה דרושה לטיפוס בלחות מטורפת.לאחר ירידה קצרה נכנסנו לעליה בנחל סומך בתוואי מעט טכני עד לעין כפירה. שקלנו אם לטבול במים אולם ארבעה שב"חים ששעטו לעברנו שיכנעו אותנו להמשיך לרוץ. ובכן, זה לא היה פשוט, אומנם היינו במגמת ירידה אולם השיחים לא ביישו את הכרמל ועד עכשיו אני עוד סופר את השריטות ברגליים.
ההמשכנו בשביל יחסית נוח עד לרכב ולאחר התרעננות קצרה עם קולה, ביסלי והאבסת הווסט במגוון סוגי מזון, חטיפים ועוגות המשכנו לסיבוב הרציני.התחלנו בטיפוס בנחל יתלה (לא יודע מי המציא את השמות האלו) עם עיקוף לכיוון נטף בשביל לצאת משביל לבן ולהרוויח עוד טיפוס תלול. ירדנו בנחל החמישה לכיוון הרכבת. יש לציין שזכינו לראות פעמיים רכבת עוברת ללא תקלות!!!
במעבר מתחת לגשר של הרכבת נתקלנו בבור עצום מימדים, פתוח לחלוטין – אם מישהו צריך להחביא גופות או טנק – זה המקום.המשכנו בטיפוס המתיש להר הרוח. בדרך עברנו במלא חניונים של קק"ל שלא היה באף אחד מהם ברז. לחברה הכנסות של כ-2.5 מיליארד ש"ח בשנה אבל לשים ברז לרווחת המטיילים – כנראה לא נותר תקציב. גילוי נאות – בכל חניון היה פח.
לאחר שעברנו את מעלה החמישה, התחילה מגמת הירידה. כמובן שיש את החוק הידוע שעליות אף פעם לא מסתיימות אז נהננו מעליה נוספת עד לנווה אילן.
בנווה אילן איתרתי מבעוד מועד מכולת ובדרך אליה עברנו ליד אחוזות פאר בישוב. אבל שהברז בגן השעשועים יהיה פעיל — שוב לא נותר תקציב.מי שחושב על המסלול – במכולת יש הכל כולל מגוון קרטיבים וגלידות אורגניות, טבעוניות וכמובן כל שאר הדברים שהעשירון העליון צריך.
אבל לשים ברחוב פח שאוכל לזרוק את בקבוק הקולה שקניתי – לזה לא נותר תקציב.מכאן הייתה ירידה ארוכה ונעימה עד לאוטו. האוטו פינק אותנו באבטיח קר. להפתעתי הצעתי אבטיח לפרות והן לא הראו שום עניין.
אלו היו הנתונים היבשים של ריצה של 7 שעות, 47 ק"מ, 1,700 מטר טיפוס. מבחינה רגשית עלי לציין שמדובר על מסלול מרהיב עם נופים עוצמתיים ושונים ממה שאנחנו רגילים, די מומלץ. להורדת המסלול לחצו כאן למסלול לחצו כאן תמונות מהמסלול:
