שביל הציירים – Malerweg – בגרמניה

מאת: אופיר ורדי 03/06/2025

שביל הציירים (Malerweg) נחשב לאחד ממסלולי ההליכה הפופולריים והמרהיבים ביותר בגרמניה. השביל נמצא באזור סקסוניה השוויצרית (Sächsische Schweiz), לא רחוק מדְרֵזְדֵן ומגיע לגבול עם צכיה. השביל עובר בנופים הדרמטיים של הרי החול, נהר האלבה, יערות, שדות חרדל אינסופיים, קניונים ופסגות סלעיות מרשימות.

השביל קיבל את שמו מאחר והוא היווה השראה לציירים מהמאה ה-18 וה-19, בעיקר מציירים רומנטיים כמו קַסְפַּר דָוִיד פְּרִידְרִיך.
האורך הכולל של השביל הוא כ-120-130 ק"מ והוא מעגלי – כאשר נקודת ההתחלה היא העיירה Pirna.

החלוקה הרישמית של Malerweg היא ל-8 מקטעים / ימי הליכה אולם אנחנו, ברצים ונהנים 7 חילקנו אותו ליומיים ריצה – כאשר יום הריצה הראשון היה 52 ק"מ ויום הריצה השני 58 ק"מ. מאחר ומקומות הלינה לאורך המסלול מלאים ומאוד קשה למצוא מקום אלא אם תערכו לכך זמן רב מראש, הרי העצירה בסוף היום הראשון נקבעת לפי מקום הלינה – האכסניה שמצאתם.

ניתן לחלק את המסלול גם ל-3 ימי ריצה – לאורך המסלול עוברים בעיירות קטנטנות רבות ואכסניות שנמצאות ממש על המסלול או קרוב מאוד אליו אז ניתן לתכנן את נקודות העצירה והמקטעים לפי מה שמתאים לכם.

לדעתי מומלץ לצאת למסלול החל מחודש אפריל (לפני זה קר מידי וגשום) ויש לשים לב שבחודשי הקיץ יכול להיות עמוס. חודש מאי היה מושלם מבחינת מזג האוויר הנעים והדלילות הלא מוסברת של מספר המטיילים במסלול.

אז לפני שאתאר את המסלול עצמו אתייחס ללוגיסטיקה.

הגעה לתחילת המסלול – Pirna

כאמור, המסלול מתחיל בסמוך לעיירה פירנה – עיירה מנומנמת במזרח גרמניה. קל מאוד להגיע אליה מברלין או מפראג באמצעות רכבות או אוטובוסים. כאשר מגיעים מברלין, יש רכבת ישירה לדרזדן משדה התעופה ומדרזדן לוקחים רכבת נוספת לפירנה. סה"כ זמן נסיעה כשעתיים.

המסלול מתחיל מספר קילומטרים מפירנה עצמה – יש אוטובוס שיוצא מפירנה ומגיע לשם לאחר כ-10-15 דקות נסיעה.

סיום המסלול הוא בפירנה אז אפשר לרוץ ישירות למלון.

לוגיסטיקה, מזון ונקודות מים במסלול עצמו

המסלול הרישמי עובר בעיירות קטנות רבות אבל אל תצפו למצוא בהן משהו. הן מטופחות בצורה בלתי רגילה אולם אין בהן כלום – לא מסעדות, לא מכולות ואפילו לא נקודות מים. למעשה ניתן לחלוף על עיירות רפאים אלו עם הגינות המרשימות והנקיון המופתי ולא לראות נפש חיה.

יחד עם זאת,  עוברים לאורך המסלול במסעדות ואכסניות שבהן ניתן להצטייד במזון ולמלא מים (עם זאת, יש לשים לב לשעות הפתיחה מאחר וחלקן נפתחות רק בשעה 12:00 בצהרים). פה ושם יש מכולות אוטומטיות – נקודות בהן יש מכונות מזון אוטומטיות, יש גם שתי מאפיות (אחת ביום הראשון ואחת ביום השני), מספר נקודות גלידה וכדומה.

במסלול המצורף תוכלו למצוא ציון של חלק רב מנקודות אלו ממש על המסלול או בסטיה ממש קטנה ממנו.

לינה על הדרך

חיפשתי מקום לינה בערך באמצע המסלול. זו משימה לא פשוטה – שימו לב שיש לחפש גם באתרים כמו בוקינג / airbnb אולם חלק נכבד מהמקומות לא מופיעים שם. כדאי לפתוח את מפות גוגל ולחפש גם שם מלונות ואז לפנות אליהם ישירות. כמעט כל האתרים של האכסניות בגרמנית בלבד וגם נותני השירות ברובם אינם דוברי אנגלית.

לבסוף מצאתי מעין בקתת הרים בסטיה של כ-4 ק"מ מהמסלול (אולם בשבילים יפים במיוחד אז זה היה שווה את זה).

שימו לב שגם במקומות הלינה בפירנה או בכל מקום על הדרך מקבלים כרטיס אורח המקנה נסיעה חופשית בתחבורה הציבורית בכל האזור.

איך מתארגנים לריצה של יומיים?

הווסט הקטן שלנו היה צריך להכיל את כל מה שצריך ליומיים ריצה כולל לינה בדרך. אם למטיילים יש את מושג האולטרהלייט – כלומר, משקל ציוד מינימלי, הרי בריצה זה מושג מובנה – אם תשאו יותר מ-5 ק"ג בווסט, תרגישו את זה טוב מאוד במיוחד בריצות אולטרה.

אז מלבד 1.5 ליטר מים (למעשה, היה לי פלאסק של חצי ליטר שנשאר מלא כל הזמן ולא השתמשתי בו), מזון ליום הראשון ולחלק מהיום השני (לא ציפיתי למצוא במסלול סוכריות ג'לי ועבאדי) ואת הציוד הרגיל שלי לריצות ארוכות, הוספתי גם:

• סט בגדים ליום השני – גרבים, מכנסים וחולצה (אשר שימשו גם בערב של היום הראשון) ארוזים בוואקום במכונה של 20$ שקניתי בעליאקספרס ונדחסו לנפח מינימלי
• מברשת שיניים קלה במיוחד + משחת שיניים קטנטנה
• מטען לטלפון

זהו. משקל של כלום וגם לא תפס ממש נפח. לא צריך יותר מזה וכך גם אפשר לצאת ללא שום תמיכה / שליחת תיק או ציוד גם ליותר ימים. כמובן שבאכסניה הייתה מקלחת, מגבת ומצעים (הכל בתשלום נוסף. המקלחת עלתה חצי אירו ל-5 דקות של מים חמים).

לקחתי למסלול את נעלי ריצת השטח הוקה ספידגוט שהתאימו למסלול שברובו אינו טכני – רובו עובר בשבילים נוחים, מעט כבישים וסינגלים זורמים.

מידע נוסף וקצת הערות על המסלול

ניתן למצוא מידע נוסף על האזור והמסלול באתר הרישמי של המסלול וכן במקורות מידע רבים ברשת.  כאשר תכננתי את הריצה שמתי לב שהמסלול למעשה עובר ממש ליד האטרקציות הרבות שלאורכו אולם לא נכנס אליהן – כלומר, אם תדבקו במסלול הרישמי תפספסו לפחות 50% מהנופים המרהיבים או מנקודות העניין.

לכן, שיפרתי את המסלול והוספתי גיחות קצרות (לרוב, כל גיחה לא הוסיפה יותר מכמה מאות מטרים) לתצפיות מרהיבות, סיבוב קצר על הצוקים במעין מבוכים של סולמות וכדומה. כל אחד יכול להוסיף או לגרוע נקודות נוספות אולם במסלול ארוך בריצה אתה צריך להיות קצת בררן. המסלול שמופיע כאן כולל את כל הגיחות האלו שבדיעבד לא הייתי מוותר על אף אחת מהן.

גיחות אלו ביחד עם הסטיה הקטנה לאכסניה באמצע הדרך האריכו את המסלול מה-116 ק"מ הרישמיים שלו ל-130 ק"מ בפועל.

יום הריצה הראשון – Malerweg Trail

הגענו באוטובוס הראשון מפירנה תחילת המסלול והמקטע הראשון. ביום זה רצנו את מקטעים 1-4 במסלול.

כאמור, המסלול מתחיל בעיירה קטנה בשם ליבהתאל, ותחילת הריצה עוררה חששות לגבי ההמשך – מתחילים דרך שדות פתוחים ונוף מעט פחות מרשים מההמשך.

רוב המסלול עובר ביערות המרשימים שבאזור כאשר כבר בהתחלה יש גיחות לערוצי סלעים מרהיבים כמו Schleifgrund ו-Uttewalder Grund

מספר קילומטרים מההתחלה עוברים דרך עיירה קטנה שבאופן מפתיע יש בה מאפיה – אפשר להצטייד להמשך היום.

הקומבינציה המקובלת במסלול היא ריצה ביערות, טיפוס על גושי הסלע, מעבר בשדות ובעיירות.

לפעמים יש שילוב של כמה מהם ביחד

בהמשך, המסלול עובר דרך שולחן האבן (Steinerner Tisch)

עולים לתצפית על גשר באסטי המפורסם שהינו אחת האטרקציות המרכזיות במסלול

המסלול ממשיך דרך היערות העבותים שבהם רק צפצופי ציפורים נשמעים, עובר ליד מבצר נויראתן (Felsenburg Neurathen) – שרידי מבצר סלעי עתיק, וממשיך דרך ערוץ אפטאל (Amselgrund) הציורי עם אגם אפסלזה (Amselsee), וממשיך בטיפוס לעיירה הונשטיין, הידועה בטירה המרשימה שלה (Burg Hohnstein), השוכנת על צוק גבוה ומשקיפה על האזור.

לאורך כל המסלול יש תצפיות מרהיבות על עמק אלבה ונהר האלבה עצמו – כאשר החצי הראשון של המסלול הוא במעלה הנהר והחצי השני במורדו.

מהעיירה הונשטיין, ממשיכים לכפר שליו נוסף – אלטנדורף. מכפר לכפר שעוברים במסלול אתה מרגיש שאתה בסרט עם עלילה לא ברורה – כל גינה בכל בית מטופחת יותר מקודמתה, הפרחים פורחים, הציפורים מצפצפות הרכבים העתיקים נראים יותר חדשים מחדשים.

אך לא רואים שום סימן חיים – איפה כל האנשים? מה זאת השלווה הלא ברורה הזאת?

מייד עוזבים את הכפר ונכנסים שוב ליערות העמוקים והשקטים גם הם, שמופרעים רק מתצורות סלע המעניינות שלא נמאס לראות אותן.

אחת הנקודות הבולטות במקטע היא הברנד (Brand), המכונה גם "המרפסת של סקסוניה השוויצרית". זוהי רמה סלעית גבוהה המציעה נוף פנורמי מרהיב של 360 מעלות על כל האזור, כולל הרי השראמשטיינה (Schrammsteine) והאלבה. בפסגת המצוק יש מסעדה ומלון בהם ניתן לשתות אספרסו כפול.

גם כאן יש מגוון מעניין של מדרגות, סולמות ואמצעים אחרים לטיפוס ולירידה

ממשיכים ביער לשער השראמטור (Schrammtor), מעבר סלעי צר ומרשים,

ממשיכים לאורך תצפיות מרהיבות על תצורות הסלע הייחודיות של האזור.

הטיפוס באזור השראמשטיינה כולל סולמות ומדרגות מתכת במגוון עצום של סוגים – אם בארץ יש לנו דרגיות וסולמות כאן הם מפגינים יצירתיות ויש כל סוג מאחז שתוכלו לחשוב עליו.

המעבר הזה למשל, כל כך צר שצריך ללכת על הצד בשביל לעבור

ממשיכים בירידה לכיוון עמק קיריניצשטאל (Kirnitzschtal) הציורי, לאורכו זורם נהר הקיריניץ'.

כאן באזור ניתן להתרשם ממפל חביב שלידו כולם קונים גלידה (וגם אנחנו כמובן).

בהמשך המסלול הותאם להגעה לאכסניה בה נלון – דרך סינגל חביב.

הגענו בשעה חמש לאכסניה, ולאחר התרעננות קצרה ומקלחת אכלנו במקום ארוחת ערב גרמנית עם גלון בירה וישנו כמו מלכים.

יום הריצה השני – Malerweg Trail

לאחר השינה באכסניה באמצע המסלול, ולאחר שארזנו את הדוגי בג שקיבלנו של ארוחת הבוקר (יצאנו מוקדם לפני ארוחת הבוקר)

התחלנו את החלק השני דרך יערות עבותים והסלעים המאפיינים את המסלול. בנקודה מסויימת ראינו אחד אחד מהשבילים הרבים שעולים על אחד מהסלעים.

לא עמדנו בפיתוי ואמרנו לעצמנו – מה כבר יכול להיות, בוא נעשה עיקוף – עלינו והגענו לראש הסלע אולם לא היה שום שביל שאיפשר חזרה למסלול אז נאלצנו לחזור בדרך בה באנו.

המשכנו ביער בליווי הציפורים – כאן מצייצות במשך כל היום – מבוקר ועד ערב ולא רק בבוקר כמו בארץ. מאחר ותמונה לא יכולה להעביר את הסאונד של המסלול, צילמנו סרטון קצר שמשקף בצורה נאמנה את הצפצופים

ממשיכים באזור האפנשטיינה (Affensteine), עוד קבוצת סלעים מרשימה המציעה אתגרים ונופים. המסלול עובר ליד ה"הייליגה שטיגה" (Heilige Stiege), גרם מדרגות תלול החצוב בסלע, ולאחר מכן מגיע אל תצפית ה"גרוסר וינטרברג" (Großer Winterberg), ההר השני בגובהו בסקסוניה השוויצרית (556 מטר), המציע תצפית פנורמית רחבה, כולל לעבר צ'כיה השכנה.

מכאן יש את הירידה הארוכה ביותר במסלול שרובה בסינגל ביער עד לעיירה קטנה וציורית בשם שמילקה שם יש מאפיה חביבה ומעבורת לחציית נהר האלבה.(גם המעבורת הזאת כלולה בכרטיס האורח שמקבלים ואין צורך לשלם עליה).

ממשיכים בטיפוס בצידו הדרומי של הנהר, אזור המכונה "מישורי הסלעים" (Steine). הוא מאופיין בשורה של הרי שולחן מרשימים. המסלול מטפס אל כמה מהם, כגון הפאפשטיין (Papststein), בו יש מסעדה ותצפית נוספת, והגוריש (Gohrisch), הר שולחן נוסף עם נופים יפים.

בין טיפוס על גושי סלע, המסלול עובר דרך יערות ושטחים פתוחים יותר.

בכל חלק זה רואים את מבצר קניגשטיין המהווה מוטיב חוזר – הוא מופיע ונעלם, בזווית כזו או אחרת. תחילה הוא רחוק ובלתי נגיש ולאט לאט מתקרבים אליו

גושי הסלע המרשימים נראים מרחוק בלתי עבירים ואכן הם בלתי עבירים. לכן בנו מגוון מרשים של סולמות, מדרגות ושאר אמצעים שיאפשרו טיפוס באחד הסדקים הקיימים בהם

באמת שקשה לזכור על כמה הרי חול מטפסים לאורך המסלול. אבל ניחוש מושכל הוא שאם רואים מרחוק הר חול, סביר להניח שהמסלול עובר לידו / עליו / בתוכו.

באזור זה עוברים על פני שדות חרדל עצומים עם פריחה מרהיבה (בעונה)

לאחר מקטע יחסית מישורי ויריץ מתחילים לטפס אל מבצר קניגשטיין (Festung Königstein) האדיר, אחד המבצרים ההרריים הגדולים באירופה.

המבצר בולט ונראה מכל מקום באזור

המבצר עצמו הוא אטרקציה מרכזית, עם מוזיאונים, תערוכות ותצפיות מרהיבות מגובה של 240 מטר מעל האלבה.

כאן כבר ניתן לפגוש כמות רבה של מטיילים וקבוצות מאורגנות. לאור שיקולי זמן לא נכנסו למבצר שנראה שדורש מספר שעות לביקור (אם כי יש שם מעלית לעצלנים שמאפשרת עליה מהירה למעלה)

לאחר שעוברים למרגלות המבצר יורדים כרגיל ביער ועוברים ביותר ויותר שדות וכפרים קטנים.

לא מוותרים על טיפוס נוסף אל הר השולחן לילינשטיין (Lilienstein), ההר הבולט והמרשים ביותר בצורתו באזור, והיחיד הנמצא בצד זה של האלבה.

לאחר הטיפוס להר Lilienstein, סמלו של האזור ממשיכים במקטע הקטע האחרון היורד חזרה לכיוון פירנה, דרך שדות פתוחים, כפרים שקטים והנופים הכפריים של סקסוניה.

אפילו בקילומטרים האחרונים נכנסים לסינגלים ביערות עם גשם שמתחיל לרדת אחרי הצהרים מה שהופך את היערות ליערות גשם כמובן

ככל שמתקרבים לפירנה, הנוף הופך ליותר עירוני ומאפשר הרהור עמוק על המסע שעברנו, החוויות, הנופים והשלווה. כאשר נכנסים לפירנה עצמה עוברים ליד טירה (Schloss Sonnenstein) המשקיפה על העיר והנהר ומיד אחרי זה המסלול הסתיים בתחנת המשטרה המקומית מאחר והדירה שלנו ממוקמת בדיוק ממול.

82 מטר מהדירה יש פיצרייה מעולה שמאפשרת ספיגה איטית של החוויות מהמסלול יחד עם בירה גרמנית משובחת.
סה״כ יצא 130 ק״מ במסלול מדהים ומגוון המשרה שלווה ו/או רוגע אינסופיים. המסלול קל ומתאים לכל מטייל / רץ
99% מהזמן לא ראינו אדם אחד גם כשעוברים בעיירות הקטנות והסופר מטופחות

למסלול המשודרג של Malerweg לחצו כאן

המחנה היווה את רצים ונהנים 7.

130 ק"מ, 4,850 מטר טיפוס רמת קושי/טכניות –  קל self-supported . (הסבר למונחים)