השתתפות במירוצים בחו"ל אינה פשוטה לוגיסטית. לפעמים, מתכננים ונרשמים למירוץ שנה מראש, ולמירוצים רבים יש זמן רישום נוקשה ומוגבל ואם מפספסים אותו – צריך לחכות לשנה הבאה. הפעם, זה לא היה ככה. כשבועיים לפני הזינוק למירוץ חבר פרסם שהתפנה כרטיס טיסה ולמעשה נותרו מספר ימים לרישום למירוץ. לאחר היסוסים מועטים מאוד החלטתי להירשם למירוץ ועוד, בניגוד להרגלי, למקצה הקצר ביותר.
במסגרת מירוצי Pirin Ultra יש שלושה מקצים – 100 מייל עם למעלה מ-10,000 מטר טיפוס, 66 ק"מ עם 4,200 מטר טיפוס ומקצה פירין אקסטרים אשר היווה בעבר חלק מאליפות העולם ב-Skyrunning שהוא 38 ק"מ עם 3,300 מטר טיפוס. (מהשנה הבאה יתווסף מקצה נוסף של 25 ק"מ). למעשה הפירין אקסטרים – 38 ק"מ הוא המיוחד מבין השלושה אשר מגיע לגובה של מעל 2,900 מטר, עובר על סכינים מרהיבים ביופיים, טכני ואכזרי אולם מעל לכל – מהנה ביותר.
רישום למירוץ
הרישום לסדרת המירוצים נמשך כמעט עד שבוע לפני המירוץ עצמו, ללא הגרלה. יש מכסה של כ-300 רצים אולם לא הייתה לי בעיה להירשם גם יום לפני סיום ההרשמה.
כאמור, המירוץ מתקיים בבולגריה. הטיסות לבולגריה קצרות וזולות, השהות במלון כ-130 מטר מקו הזינוק עולה רק כ-30$ ללילה. כלומר- זה מירוץ בעלות זולה ומשתלמת ביותר. עלות הרישום למירוץ היא 50 אירו למי שנרשם מוקדם
ניתוח טכני של פירין אקסטרים
לא חסרות עליות וירידות במירוץ. השעון שלי מדד קצת יותר מ-3,200 מטר טיפוס – כאשר באתר הרישמי רשום שיש כ-3,300 מטר טיפוס.
למעשה, המסלול מתחיל עם כ-2,000 מטר עליה רצופה עד לשיא הגובה. ששת הקילומטרים הראשונים הם על שביל לבן / מעבר בסינגל ביער ולאחר התחנה הראשונה, נכנסים ליער מרשים, ממשיכים לטפס באזור האלפיני עד שמגיעים לסכינים שהם גולת הכותרת של המסלול.
מטפסים ביער
זה הזמן להבהיר, שהמסלול לא מתאים למי שסובל מפחד גבהים. אומנם קשה להגיד שהמסלול מסוכן, אולם עדיין הוא כולל קילומטרים רבים על סכינים צרות עם תהום של מאות מטרים מכל צד, ירידות ועליות תלולות בדרדרת, שימוש בידיים לטיפוס.
הנוף משתנה בדרמטיות לאורך המסלול
אם ההתחלה היא ברחובות בנסקו, כאשר עוברים לשביל לבן, סינגלים ביער, ריצה ללא שביל מוגדר באזור האלפיני ואז מגיעים להרים הדרמטים ונוף מרשים לכל עבר
קצת לפני הסכינים
למעשה גם בחלק הזה יש סכינים אולם הם פחות חדים ותלולים
פירין אקסטרים
קו הרכס כבר נראה לא רחוק – אבל מה מצפה לנו שם?
לעבר קו רכס הקונצ׳טו
אני מתקדם ולפתע יש פקק. טוב פקק זה יחסי – מישהי קצת מתקשה באיזה ירידה טכנית קטנה מסלע. אני חושב לעצמי, מה היא תעשה בהמשך, כאשר העניינים יתחממו? טוב, עקפתי אותה מסביב ולא חיכיתי לגלות מה יהיה.
אני לא רוצה לעשות ספויילר אבל בכל זאת אני אעשה. מתקדמים וזה ממש מרשים. לפעמים העליות והירידות נראות מרחוק בלתי אפשריות וחלקן באמת בלתי אפשריות, כי המסלול לא עובר בהן. עדיין, החלק הזה במסלול, בדיוק כמו כל שאר החלקים, דורש ריכוז מקסימאלי
כפי שאמרתי, לא מיועד לבעלי פחד גבהים. צילום: Vladislav Rusev
למזלנו, זכינו במזג אוויר משובח אולם אם יורד גשם, המסלול הופך להיות הרבה יותר מאתגר.
פירין אקסטרים – סכין ממוצעת. צילום: Vladislav Rusev
בחלקים היותר מסוכנים בסכינים יש כבל מתכת שלפי הנחיות המארגנים, חובה לאחוז בו. גם אם זה לא חובה, בואו נגיד, שלאורך ארבעת הק"מ של הסכין, אחזתי בכבל רוב הזמן.
בסדר, אלך בזהירות. צילום: Vladislav Rusev
בסיום הסכינים – יש ירידה תלולה וטכנית באוכף במטרה לעלות לפסגת הויחרן – שוב בעליה תלולה וטכנית
זה למעשה שיא הגובה במסלול
פירין אקסטרים – שיא הגובה 2914 מטר ויחרן
מהפסגה, מתחילה ירידה תלולה וטכנית לתחנה הבאה שנמצאת בגובה 2,000 מטר. כל החלקים, מלבד שני הקצוות של המסלול (שמונת הק"מ של ההתחלה והסיום) טכנים ואינם מאפשרים תנועה מהירה.
כ-200 מטר לפני התחנה ראיתי את אחד הרצים יושב ונאנק מכאבים. מסתבר שהוא נפל ושבר את היד. מאחר וכבר מספר אנשים עזרו לו המשכתי לתחנה.
שלושת התחנות במירוץ צנועות ביותר. צנועות עד כדי כך שהגעתי למצב של רעב! היה לחם עם שוקולד, קצת פירות, גבינות ופפסי אולם לא היה משהו טעים לקחת. קחו את זה בחשבון.
מהתחנה השניה מתחילה עליה נוספת – האחרונה במירוץ. לתחנה הזאת, שהיא בק"מ ה-18 הגעתי לאחר חמש שעות. מאחר וגם ככה המירוץ קצר, ממש לא מיהרתי במטרה ליהנות כמה שיותר מהתוואי, הנופים וההתמודדות עם השטח הלא פשוט.
צמחיה, הרים, אגמים ובולדרים
גם בעליה הזאת הנוף משתנה – מתחילים לראות ולעבור ליד האגמים הקטנים המרובים שיש באזור.
סתם אגם
ממשיכים ועוברים ליד אגם נחמד. לא ראיתי שמישהו נכנס אליו וגם אם ראיתי אני לא אלשין, כי באופן רישמי אסור להכנס לאגמים
שימו לב לסימון השבילים המוזר
העליה ממשיכה בבולדרים עצומים ולא יציבים לסכין נוספת.
סכין אחרונה אבל עם בולדרים לא יציביםעוד שרשרת אגמים
לבסוף, מגיעים לפסגה האחרונה
פירין אקסטרים – מכאן, יש רק ירידה עד לסיום
לא רחוק מכאן יש את התחנה האחרונה אבל להגיע אליה זה לא פשוט. ירידה תלולה ומאוד טכנית שלוקחת לא מעט זמן.
לאחר הירידה הקשוחה והתחנה, יש קטע של ריצה בשדה אבנים לא ברור (יש לעקוב אחרי הסימון) שבסיומו נכנסים לקטע מהנה נוסף במסלול – סינגל ארוך, זורם, מהיר ומדהים ביער.
לאחר כל כך הרבה שעות שאתה לא ממש יכול לרוץ באופן רציף בהן, מקבלים צ'ופר של אחד מהסינגלים היותר זורמים שרצתי בהם באירופה.
סינגל זורם ביער
אפשר ממש לטוס שם לאורך קילומטרים רבים וזה לא נגמר. יותר תלול, פחות תלול, מעברים קצרצרים של כבישים אולם זה ממשיך עוד ועוד בתוואי לא טכני כמעט עד לסיום. יש עוד כשני ק"מ בכניסה לבנסקו ולאלפי המעודדים לאורך הכפר עד לשער. טוב לא אלפים, אבל עדיין זה נחמד.
סיימתי, הספקתי לקחת רדבול ואז הצלמת נזכרה לצלם אותי
מה עוד צריך לדעת?
מארגני המירוץ טוענים שמדובר באחד ממירוצי הסקיירנינג הטכנים והמסוכנים בעולם אולם לדעתי הם מגזימים. זה בהחלט מסלול טכני, אולם חלק מהמסלולים במדבר יהודה, לא פחות טכנים ולדעתי הרבה יותר מסוכנים.
שימו לב!
חשוב שיהיה תיאום ציפיות. זה לא סובב עמק. המרחק בין התחנות גדול (מבחינת הזמן) ובתחנות אין כמעט כלום. לא תמיד הסימונים של המסלול נראים לעין או קיימים. אם הנסיון שלכם זה ריצת מרתון – זה בהחלט לא מסלול מתאים לכם – יש צורך בנסיון בתוואי מאוד טכני ובעליות / ירידות תלולות.
אם יש לכם פחד גבהים – שווה להתייעץ (גם איתי) לפני הרישום למירוץ
גרף הגבהים של המירוץ
נקודה מעניינת היא שבזמן חלוקת הערכות ממש בודקים את הסוליות של הנעליים בשביל לוודא שבאתם עם נעלי שטח במצב טוב. ההוקה מפאטה 4 שלי מתאימות בול לתוואי שטח כזה וכפי אתם כבר בטח יודעים, אני די מחבב אותם.
בנוסף, באזור פסגת ויחרן והתחנה השניה יש די הרבה מטיילים. הם לא ממש מפריעים – כי כשאתה רץ הם נבהלים וקופצים לצד אולם עדיין זה קצת מבלבל כי הם נמצאים בכל מקום וקל ככה לפספס את המסלול. לטעון מסלול לשעון זה חובה כי למרות שהמירוץ מסומן בצורה סבירה, עדיין יש מקומות שקל בהם לטעות ולסטות מהמסלול.
החוויה לאורך הסכינים היא שהם פשוט לא נגמרים –
כאן מאגפים את הסכין
פשוט התנועה עליהם די איטית אלא אם אתה רץ עלית ורוצה לשבור שיא מסלול.
לא לשכוח לעצור מידי פעם ולהסתכל סביב.
הסלעים עצמם מאפשרים אחיזה טובה ואינם חלקים
יש להיערך לרוחות ולמזג אוויר קר במיוחד על קו הרכס – ציוד החובה במירוץ ממש דליל ואינו מחייב לבוש חם וזה באחריותכם.
זה לא רק סכינים – יש גם נוף מסביב!
כדאי להתאמן על עליות וירידות תלולות וארוכות. המארגנים קשוחים בזמני הקאט אוף ואם לא תעמדו בהם (רלוונטי במיוחד בתחנה השניה) לא תוכלו להמשיך במירוץ.
הטריילר הרישמי של המירוץ:
תאור המסלולים וקובץ מסלול gpx הוא תיאורטי בלבד. חלק מהמסלולים כוללים קטעים מסכני חיים! היציאה למסלול היא באחריותכם בלבד! לפני יציאה למסלול יש לברר את תנאי מזג אוויר, שטחי אש, אישורי ואיסורי תנועה. רק חלק מהמסלולים נבדקו בפועל ויתכנו שינויים לאורך זמן.
