מחתמסון לתמר, פרס עליון לתחמסונציק – סיבוב בנחלים פחות מוכרים

מאת: אופיר ורדי 15/03/2024

חודש מרץ נודע במזג האוויר המשוגע שלו ואכן תחזית מזג האויר דחתה באופן זמני תכנון ריצה מורכבת. לכן, הייתי צריך לצאת לריצה "רגילה". החלטתי לחזור לאזור שקצת הזנחתי תקופה ארוכה ולבדוק מקומות חדשים לצד מסלולים שכבר עשיתי.

חונים את הרכב בחניון לילה נחל תמר על כביש 25

חוצים את הכביש בזהירות (או שלא כי אין ממש רכבים) ורצים לכיוון נחל תחמסונציק. כשמגיעים לערוץ הנחל מטמינים בקבוק מים – כי נחזור לנקודה זו בהמשך.

מקטע ראשון בתוכנית היום הוא נחל תחמסון. קיימים דיווחים סותרים לגבי הנחל ומידת הסכנה בו. כבר רצתי אותו בעבר אולם מהכיוון ההפוך – בירידה ואם רצים מסלול בכיוון ההפוך זה כאילו שאתה רץ מסלול שונה לחלוטין.

בכל אופן רמת הסיכון שכל אחד רואה זה דבר יחסי ולכן נדרשתי, כאדם הסביר והאובייקטיבי, להעריך באופן סופי עד כמה הנחל מסוכן. למעשה מדובר על מסלול מסומן (או שהיה מסומן בעבר).

טוב, עוברים את שער תחמסון המסמל את הכניסה למקטע המעניין בנחל.

מכאן מתחיל חלק קניוני עם מפלים, גבים, בולדרים וכיף.

כמה מאות מטרים משער תחמסון נמצא המפל הגדול של הנחל. סימון השביל מוביל אותנו במסלול עקלקל המטפס את המפל – כאשר זה נחשב לחלק מסוכן מאוד שכבר קרו בו תאונות. למעשה, הסיכון בחלק זה נובע מהחשיפה לגובה בשביל צר. מי שסובל מפחד גבהים יתקשה מאוד בחלק זה ומי שמיומן במסלולים אתגריים לא יבין מה בדיוק הבעיה – זה לא יותר מסוכן ממסלולים רבים במדבר יהודה ולמעשה כל רוב המסלולים שעשיתי כוללים מקטעים יותר מסוכנים ממקטע זה.

לאחר שעוברים בהצלחה את המפל, ממשיכים במעלה הנחל כאשר את שאר המפלים אין בעיה לטפס / לאגף ולעבור.

התוואי טכני כרגיל בנחלים מסוג זה.

סוף הנחל – בכביש 25 – ולאחר שנחצה אותו נגיע לתחנת המים הגדולה שלנו – לאחר הצטיידות, ממשיכים את מגמת הטיפוס, במקביל פחות או יותר לכביש 25 עד לפגישה עם שביל ישראל.

ממשיכים בתוואי של שביל ישראל במסלול החדש המאגף את נחל צפית.

המסלול החדש חביב ביותר ויורד בסופו של דבר לנחל צפית עצמו בסמוך למפל גדול.

השביל המאגף את המפל לא ממש ברור ועובר דרך סבך צמחיה ליד עיינות צפית.

ממשיכים בנחל צפית בשביל ישראל אשר בשלב מסויים נפרד מהנחל

גם אנחנו נפרד משביל ישראל על מנת להכנס לנחל תמר עליון במקטע לא מוכר שלו. ניסתי להבין מה יש במקטע זה אולם לא מצאתי שום מידע לגביו – סיבה מספיק טובה לבוא ולבקר.

חלק זה של נחל תמר פשוט יוצא דופן ביופיו. יש בו עשרות גבים (שלצערי היו יבשים), מפלים ומעוק מרשים.

מתחילים לעלות בנחל אשר נעשה צר יותר ויותר

ההתחלה בנחל בתוואי מתון אולם מייד הוא הופך להיות קניוני. אני ממשיך לעלות בנחל ורואה נאקב המתחיל לטפס בגדה הדרומית.

בשלב זה הנחל הופך להיות מעוקי במיוחד – כלומר – צריך לבחור באחת משתי האופציות.

בחרתי לעלות בנאקב הנוח יחסית. מהנאקב, נשקפים מפלים וחלקים שנראים בלתי עבירים בנחל

לאחר עיקוף החלק המעוקי הנאקב מתחבר חזרה לנחל עצמו.

לאורך הנחל גבים רבים – אם מגיעים לאחר הגשם זו בטח חוויה

התוואי עביר ללא בעיות מיוחדות

הנחל ממשיך לכיוון צפון

אולם אני עובר לערוץ העולה לכיוון כביש 25

נעבור מספר רכבים שיעלים גנבו והשליכו לוואדי

מגיעים שוב לתחנה המושקעת. זה הזמן להראות אותה – ניצבת בגאון על גזע עץ (דבר נדיר במדבר), קולה, מים, חטיפים. אפשר להמשיך את המסלול.

מכאן לכאורה יש קטע מעבר לנחל פרס עליון. אולם התוואי לא ממש ברור ונוח.

תחילה נעבור את שרידי מחנה סוללי הכביש כאשר מאות פחיות שימורים חלודות ניצבות בגאון – לא הצלחתי לזהות מה בדיוק הם אכלו

למרות שיחסית שטוח התנועה איטית. ואז מופיע לנו ערוץ נחל תחמס. זה חלק יחסית מתון של הנחל אולם לחצות אותו זה לא דבר קל. יש לאתר נקודת ירידה נוחה יחסית לנחל ואז לטפס חזרה לצד השני.

ההמשך יותר נוח עד לנחל פרס. הערוץ של הנחל חביב, עם גבים רבים, ומספר מפלים לא מאתגרים מדי.

בדרך לאורך הנחל פתאום כל התוואי הופך ללבן. אני עוצר בבהלה, אוכל סוכריית ג'לי בשביל להרגע ומבחין ברשת עצומה של קורי עכביש אשר מכסה את הכל

לאחר שעברתי בזהירות על מנת לא להלכד, מגיעים לגב אשר נמצא בכל מסלול – הגב הירוק. במקרה הזה יש שילוב מעניין – חצי זה גב ירוק והחצי השני זו שוב רשת קורי העכביש, מפחיד ומעניין ביחד

בהמשך נגיע לפיצול עם סימון כזה – שני קווים עם כלום באמצע

מי שלא מכיר – זה אומר שיש סטיה מהשביל לאיזה נקודת ציון מיוחדת – זה יכול להיות תצפית, מעיין או במקרה הזה – המפל הגדול.

כמובן שנקדיש כמה דקות לראות ולהתרשם  מהמפל ומהנוף המרשים של נחל פרס הקניוני.

הנוף מהמפל בהחלט מרשים.

לצערנו אי אפשר לרדת במפל ולכן חוזרים חזרה וממשיכים בשביל העולה עד לשפת המצוק ויורד בדרך ארוכה לנחל

בדרך נראה מפל נוסף בלתי עביר בנחל פרס

לאחר היציאה מהנחל נמשיך בשביל לבן נוח במיוחד כמעט עד גבי פרס. מאחר ומצב הגבים כרגע לא טוב ויתרתי עליהם והמשכתי עד לנקודת הטמנת המים בערוץ נחל תחמסונציק.

נחל תחמסונציק הוא אחד משתי האטרקציות של המסלול (הראשונה – נחל תמר). גם במקרה זה לא היה לי שום מידע על התוואי בנחל, האם הוא עביר וכדומה.

ממשיכים בנחל כאשר מידי פעם יש מפלונים וגבים. התוואי טכני למדי

גם כאן הייתה לי פגישה מרגשת עם אמוניט

בהמשך, יש מפל גדול שנראה בלתי עביר. התקרבתי אליו קצת בשביל לוודא שהוא בלתי עביר אולם יש לזכור שמה שנראה מרחוק בלתי עביר בפועל יתכן שהוא עביר, ומה שנראה מרחוק עביר – הוא כנראה עביר.

בכל אופן לא הגעתי ממש למפל ואולי זו טעות כי עכשיו אני לא יודע אם הוא עביר. היו מספר אפשרויות לעקוף את המפל – ערוץ מקביל מצפון, ערוץ מקביל מדרום, טיפוס על הגדה הדרומית או טיפוס על הגדה הצפונית.

כל כך הרבה אופציות ואין שום רמז לתשובה הנכונה – אין רוג'ומים, אין נאקבים ואין אפילו שבילי יעלים. מצב מסקרן זה אילץ אותי לבחור בגדה הדרומית – שנראה יותר נוחה מהצפונית ואפשרה לראות לכל האורך את המפל ואת ערוץ הנחל. טיפוס תלול אולם לא מסוכן עוקף את המפל וחוזר לערוץ הנחל לאחר כמה מאות מטרים.

בהמשך הנחל יש עוד מספר מפלים

אולם הם עבירים ללא בעיה מיוחדת

אתה כל הזמן עומר לעצמך – הנה – זה המפל האחרון וזה תמיד נכון – זה המפל האחרון לפני המפל הבא. בכל אופן, על המפל הבא ויתרתי ולקראת סוף הנחל קרוב לכביש 25 עולים על הגדה הדרומית – במטרה לרדת חזרה לרכב במסלול לא ברור שאמור להיות מדרגות רומיות. לא מצאתי מדרגות וגם לא רומיות אולם היה נאקב תלול שאפשר חזרה לחניון לילה נחל תמר.

38 ק"מ, 1,650 מטר טיפוס רמת קושי/טכניות – בינוני–קשה. self-supported .

למסלול  לחצו כאן

פירוט חלק מהמסלול מבוסס על תיאוריו של שוקה רווק ו/או מנחם מרקוס – מקור חלק מהצילומים ממאגרי תמונות ובתוכנת AI. חלק מהמסלול לא בוצע בפועל.