מאת: אופיר ורדי 22/03/2023
זו הייתה אחת הריצות הכי מגוונות ומפתיעות במיוחד ביחס למרחק הלא ארוך (יחסית). ערפל עפף את המסלול המתוכנן – לא מבחינה ויזואלית אלא מבחינת ההתכנות ואפשרות המעבר במקטעים רבים בו אולם אמרתי לעצמי, נעשה ונחשוב כי אם חושבים יותר מידי בסוף לא עושים.ההתחלה בתחנת פז נוה זוהר. אני מגיע ממש עם אור ראשון, פותח את הדלת של הרכב על מנת לשרוך שרוכים בנעלים בקלות ומיד עשרות יתושים תוקפים אותי. מייד הסתגרתי ברכב והקדשתי חמש דקות לנסות להרוג את כולם (ללא הצלחה). כל מקרה, יצאתי מהרכב ומיד התחלתי לרוץ ולברוח מהם, רק לאחר מספר דקות נזכרתי ששכחתי להפעיל את השעון.
ההתחלה נראית ממש פשוטה. יותר מידי פשוטה. אני לא אוהב לרוץ על שבילים לבנים אולם בשלב זה עוד לא ידעתי שהבעיה הזו לא תטריד אותי בהמשך.מיד סוטים מהשביל לשטח מבותר של אבן גיר רכה – עולים ויורדים בתלילות בשטח, ומנסים למצוא את הדרך הנוחה ביותר בערוצי נחלים.
הנוף בשלב הזה לא מרמז על המשך הדרךמתחברים שוב לשביל עד שמגיעים לנחל לוט המרשים. מסביב מצוק וחוואר ומתקדמים בערוץ שלעיתים הופך להיות מעוק. אני רץ בדיוק אחרי גשם ויש גבים שחובה לחצות.
בנחל לוט ארבעה מפלים. את הראשון עוקפים מצפון וממשיכים בחלק מעוקי עם גביםאני ממשיך קצת בערוץ הנחל להתרשם מהמפל השני.
חוזרים קצת אחורה בנחל עד לסימון של רוג'ום שמסמן דרך לעליה על הגדה לעיקוף המפלים הגדולים דרך ערוץ.זוהי עליה ארוכה ותלולה – יש לעקוב אחרי הרוג'ומים המועטים שיש, נאקבים (כאשר רואים אותם) או הסימון בשעון.
נראה את המפל הגדול והמרשים של לוט (השלישי) וממשיכים בשפת המצוק בבמת המדבר. להפתעתי, מסתבר שגם לנחל לוט יש סדקים. והם אפילו די עמוקים השטח מאוד טכני ופעמים צריך לחצות ערוצים – למשל את נחל בדוד הנשפך לנחל לוט במפל די מרשים נגיע לגדה מעל מפל לוט עליון ונרד שוב לנחל עצמו. כל האזור משמש לחקלאות לא ממש עתיקה, עם מערכת השקיה מרשימה. בחנתי את התוצרת וכאשר התעוררתי, לאחר כחמש שעות, המשכתי במסלול. לאחר שמתרשמים מהמפל העליון, ניתן לטפס שוב בשביל תלול ונראה לעין בגדה הדרומית. זהו, נפרדים מנחל לוט ועכשיו יש לחצות את במת המדבר לכיוון נחל חמר. התנועה בעיקרון חופשית – יש לאתר נאקב נוח בכיוון הנכון ולהתקדם לגדה של נחל חמר. הירידה לנחל חמר – במעלה חמר דרומי – מעלה יחסית נוח אולם ידע ימים טובים יותר. מגיעים לנחל חמר והדבר הראשון ששמים אליו לב זה הרעש של זרימת המיםנחל זורם במדבר! ועוד עם מים צלולים לגמרי. מכאן, נרד בשביל בנחל חמר. לאורך כל הדרך, הנחל זורם. רצים כמעט כל הזמן בתוך המים, לצד או בתוך עשרות גבים צלולים לחלוטין. חוויה שקשה לתאר. מידי פעם אפשר לבחור איזה גב ולהתרענן בו. גם כאן, התנועה מאוד איטית אולם נעימה. לאורך כל הנחל ממשיכה הזרימה עד שלפתע היא נעלמת. במקרה. זה גם הרגע שצריך לצאת מהנחל במעלה חמר לכיוון כביש 31. עולים בשביל המסומן ולאחר ירידה קצרה מגיעים לכביש – בו הטמנו מבעוד מועד מגוון רחב ביותר של מזון ושתיה. חוצים את הכביש ויורדים למצד זוהר. הסתבכות קלה מובילה אותי לערוץ מפתיע עם גב מרשים. בסופו של דבר הגעתי למצד וניגשתי לגב זהר, שלאחר עשרות הגבים הצלולים בנחל חמר לא נראה מרשים. ממשיכים בשביל ישראל כאשר המטרה הבאה – נחל יזרח. מה קורה שם? את זה רציתי לבדוק. עוברים לעולם אחר מבחינת הנוף, התוואי וסוג הסלע. לנחל ששה מפלים שאותם צריך לעקוף. את המפל הראשון – עוקפים בגדה הדרומית. כאשר מסתכלים למעלה לכיוון הנחל, נראה שההמשך לא אפשרי. למעשה, כל הנחל זה רק עקיפות של מפלים ותוואי שכולו גן שעשועים לרצי שטח. התנועה מאוד איטית – כאשר כל הזמן צריך לטפס ולחפש את הרוג'ומים שמסמנים את הגדה הנכונה לעקיפת כל מפל עולים ויורדים, כאשר ליד כל מפל יש גב אישי. צריך להפעיל שיקול דעת ולחפש טוב את הרוג'ומים כי לפעמים לא ברור מאיזה גדה הכי נוח לעבור על מנת לעקוף את המפלים. המפלים בנחל לא גבוהים במיוחד – מלבד המפל הראשון שגובהו 35 מטר, שאר המפלים בגובה 4-15 מטרים. המעקף של המפל החמישי דורש חוסר פחד גבהים אולם למעשה אינו מסוכן במיוחד. יכול להיות שניתן לבצע עקיפה אחרת בעליה ארוכה ויציאה לגדה וחזרה לנחל. בסופו של דבר הנחל מסתיים – בהחלט נחל מופלא ממשיכים בתנועה חופשית לכיוון מעלה שיורד חזרה באופן נוח לשביל ישראל. ממשיכים בשביל שעוקף את הר יזרח ממזרח – השביל נוח לריצה ויחסית ברור. בסופו של דבר נתחבר לנחל זוהר אשר מגיע חזרה לתחנת הדלק. צריך להכנס ממש מהר לרכב בשביל שהיתושים לא יספיקו להכנס גם. 35 ק"מ, 1,550 מטר טיפוס רמת קושי/טכניות – קשה מאוד. SelfSupported