מאת: אריה פישלר 27/01/2024
אנחנו כרצים, רגילים לבוא לריצה, קצרה או ארוכה, להחנות את הרכב, לקחת את הווסט שלנו המלא במים, חטיפים, ג׳לים ועוגיות עבאדי (בכל זאת צריך לפרגן פה לעורך). בסיום הריצה נחזור לביתנו – עד הפעם הבאה.
אבל, ברגע שהגענו ליכולת מכובדת של ריצה של מעבר למספר שעות, למה שלא נשכפל זאת יום אחרי יום? יותר מזה, אם ניקח מסלולי טרקים ארוכים, אשר אנשים נוהגים לטייל בהם בפורמט של ״טרק״, למה שלא נעבור אותם בריצה, שזו פעילות שמאד חביבה עלינו. לא מעט מסלולים בעולם הטרקים הפכו לבסיס למירוצים ארוכים. המפורסם מכולם הוא ה-UTMB, העוקב במסלול המירוץ אחר הטרק הפופולארי טור מון בלאן. לא כולנו מסוגלים לרוץ מסלול של 160 ק״מ ברצף, כמו משתתפי המירוץ, אז למה שלא נשבור את המסלול למקטעים ונרוץ אותם בדומה למירוץ שלבים: נהיה בתנועה במשך היום ובלילה נעצור לשינה וסעודה טובה. נשמע פורמט מעולה!
זה אולי נשמע פשוט בהתחלה, אבל כשמתחילים לחשוב על זה, רצים רבים נתקעים במחשבות על הקושי לתכנן ולהוציא לפועל פרוייקט שכזה.
הנה כמה אילוצים, שיכולים להשפיע על החלטה:
להרבה טרקים יש מקטעים מוגדרים מראש, זה מוכוון לאנשים שהולכים. אם אני עכשיו עושה את זה בריצה, איך מסדרים את זה? או למשל…זה לא בעייה לרוץ עם ווסט מלא במים ואוכל, אבל אם אני רץ על פני כמה ימים, מה עושים עם הציוד? איזה ציוד לקחת בכלל?
זהו פורמט הפאסט פקינג – Fast packing. הוא מתייחס לשני מרכיבים מהותיים באפשרות שלנו לרוץ לאורך שבילים ארוכים. אנחנו רוצים להיות מהירים (יחסית), מכאן Fast, ועלינו להקדיש מחשבה למה אנחנו אורזים, זה ה-Packing. אנחנו יכולים להיות רצים מהירים מאד, אבל אם לא נדאג למשקל נמוך משמעותית לתיק שלנו, יהיה לנו קשה לשמור על צורת התנועה שאנחנו רגילים לה בריצה.זו חוויה אחרת לחלוטין ממחנות אימונים לריצה היוצאים לריצות בפורמט כוכב. לינה במקום אחד מוגדר ומסודר ממנו יוצאים כל בוקר לריצה יומית סטנדרטית. יכול להיות שזה מה שמתאים לכם או מה שעשיתם עד עכשיו, אבל אם תירצו לחוות מסע אמיתי באופי קצת יותר הרפתקני, טרק בריצה הוא שדרוג של החוויה.
הכל מתחיל בלינה
המרכיב המשמעותי ביותר המשפיע על משקל התיק הוא דווקא הלינה. אם נתארגן במסע על לינה מסודרת, נוכל לחסוך את פריטי הציוד התופסים את המשקל העיקרי בתיק – מערכת השינה. שק״ש, אוהל, מזרן הם הפריטים הגדולים והכבדים ביותר בתיק. גם התיק עצמו יהיה קטן וקל יותר. אם נטייל או נרוץ על שביל, במיוחד באירופה, תרבות בקתות ההרים מאפשרת הגעה בסוף יום אל מחסה נעים ונוח, בו נמצא מיטה נוחה, מקלחת (לרוב) וגם ארוחות מצויינות להשלמת קלוריות.זה מאפשר לנו לסחוב בזמן הריצה היומית באמת מעט דברים ובעיקר לצמצם באוכל. אם המסלול מאפשר לנו, נפגוש באמצע היום בקתה נוספת, שאמנם לא נישן בה, אולם נוכל לעצור לארוחה קלה, בדרך מול נוף עוצר נשימה.
אם בכל זאת תרצו ללכת על ההארד קור, ולבחור בשבילים פראיים יותר, המאפשרים לינת שטח בלבד, תידרשו להוסיף את מערכת השינה ולהתמודד עם משקל משמעותי יותר. במקרה כזה גם אוכל הופך למשהו שיש לתת עליו את הדעת ולהתייחס לנקודות הצטיידות לאורך המסלול, על מנת לא לסחוב יותר מדי. זה לא תמיד יאפשר לכם לרוץ בצורה שאתם רגילים, אבל אם תבחרו פריטים מתאימים, עדין תישמרו על משקל נמוך שיאפשר לכם תנועה מהירה הרבה יותר, יחסית להלכים ״רגילים״.
הזמן הידוע הכי מהיר
בשנים האחרונות ריצה לאורך שבילים ידועים הפך להיות מקור לשבירת שיאים לרצי אולטרה מפורסמים. הרעיון הוא לקחת שביל ידוע ורישמי, כמו למשל שביל האפלאצ׳ים בארה״ב (3500 ק״מ) או שביל ה-PCT, גם אחד משבילי האורך של ארה״ב ולקבוע שיא רשמי לחציית השביל. זה לא חייב להיות שבילים מאד מאד ארוכים. לרוב, ניסיונות אלה נעשים בצורה נעזרת, כשיש צוות ליווי הדואג לכל הלוגיסטיקה. הרבה יותר מעניין הוא שיא הנקבע ללא תמיכה, כשהרץ כאמור נושא את כל הציוד עליו במשך כמה ימים. זה כמובן גם הרבה יותר קשה. יש כללים מדוייקים שנדרש לשמור עליהם על מנת לצאת לניסיון שבירת שיא שכזה (כמובן, זה לא תמיד מצליח) והאתר המרכז את השיאים הרשמיים הוא https://fastestknowntime.com/ – יש בו כמובן הפרדה בין השיאים שנעשים עם תמיכה ובין שיאים הנשברים בצורה עצמאית לחלוטין.
Fast packing – אז איך מתחילים?
כל יציאה למסע מתחילה בתכנון וזה כמובן השלב הראשון. אנחנו צריכים לבחור שביל, להבין לאן צריך לטוס ואיך להגיע לנקודת ההתחלה של השביל בצורה הנוחה ביותר המתאימה לנו. יש שבילים מעגליים ויש קוויים. לכל אחד היתרונות והחסרונות שלו. בעצם אין להם חסרונות בכלל. כל שביל ארוך הוא מאד כיפי לריצה והחוויה עצומה ומספקת.זה השלב הפשוט. לאחר מכן, עלינו לתכנן את המקטעים היומיים לריצה. מידע על שבילים בדרך כלל לוקח בחשבון הלכים. אם אנחנו רוצים לנוע מהר יותר ממטיילים הולכים, נרצה לתכנן את השביל כך שנספיק אותו במספר ימים נמוך יותר. זה לא תמיד פשוט, במיוחד עקב העובדה שבהתחלה נרצה לרוץ לאורך שבילים עם בקתות, זה כאמור הרבה יותר נוח לוגיסטית. במקרה הזה נצטרך לרוץ מקטעים יומיים שיאפשרו לנו לסיים בדיוק בבקתות ויאפשרו לנו לכסות את המרחק והגובה המצטבר שתיכננו. לאחר שהיעד תוכנן ותוכנית הריצה ניפרשה כדאי שנתפנה לציוד. מדובר אמנם בטרק ריצה, אולם כדאי להבין שבמסלולים של טרקים סביר שחלק הריצה במסלול לא בהכרח גדול. מדובר על ימים רצופים וארוכים (מעייף) ובכל מקרה שבילים הרריים מכילים בדרך כלל מקטעים טכניים ותלולים, גם בעלייה וגם בירידה – המקשים על ריצה רציפה. קחו בחשבון שילוב משמעותי של הליכה וריצה וקצב שאינו דומה לקצב הריצה הרגיל שלכם. בשלב הציוד הפריטים הכי משמעותיים להתחלה הם התיק והנעליים. אם אתם מצויידים בנעלי ריצה שנוחות וטובות לכם לא תצטרכו להחליף שום דבר. בחירת התיק שונה לחלוטין – חשוב לבחור תיק קל מאד ולא גדול מדי – רצוי תיק בגודל 20-35 ליטר, המצוייד ברצועת חזה או גם רצועת מותן. יש תיקים ספציפיים לעולם ה-Fast Packing, ויתרונם הגדול הוא שהם פחות ארוכים ומאפשרים הידוק טוב של התיק לגב, ללא טלטולים מיותרים. בשלב הבא תצטרכו להכין את רשימת הציוד שלכם ולוודא שהיא נארזת היטב בתוך התיק הנבחר. שימו לב שבניגוד לרגיל בארצנו היבשה, כשמדובר על טרקים הרריים באירופה למשל, לא צריך לקחת הרבה מים לדרך. ההרים משופעים במקורות מים טבעיים. בהרבה מקרים תיראו את המקומיים ממלאים מים ישירות ממקור המים. רצוי לוודא כי אין רעיית צאן או בקר בקירבת המים (עלולים להוות מקור לזיהום) והכי טוב למלא ממעיינות היוצאים ישירות מהאדמה. ליתר ביטחון כדאי להשתמש בפילטר לסינון המים. יש פילטרים קטנים וקלים המתאימים מאד לריצה.
ציוד – מה בעצם שונה מריצה יומית רגילה
הזכרנו את השוני בציוד. זו לא עוד ריצה או אוסף של ריצות יומיות. אם בחרתם לצאת למסע מתגלגל של מספר ימים וכולו בריצה, הציוד משתנה. כמובן, שאם המסלול מאפשר זאת, תוכלו להשתמש בשירות של העברת תיק ממקום לינה אחד למישנהו – זהו שירות שמתאפשר כאשר מקומות הלינה נגישים, ליד כבישים. אם מדובר בכפרים, או מלונות קטנים במעברי הרים שקרובים לכביש – זה בהחלט יכול להסתדר. במקרה כזה אין בעצם הבדל מהריצה הרגילה שלכם. התיק ה״גדול״ יכול להכיל מה שבא לכם, ולריצה של המקטע היומי תיקחו רק ווסט ריצה עם אוכל למשך היום וקצת מים (בהרים בהם יש מקורות מים, לקחת ליטר עליכם ולמלא בדרך יספיק בהחלט). הדיעה שלי, אולי לא הכי פופולרית, אבל בעיני החוויה מועצמת מאד כשכל הציוד שלכם נמצא עליכם ואינכם תלויים באף גורם לתנועה שלכם בשטח ממקום למקום. זה הופך את המסע לחזק והתחושה שעברתם את כל הדרך בצורה עצמאית היא מדהימה. במקרה הזאת הציוד שלכם ישתנה מריצה רגילה – התיק כמובן גדול יותר וחשוב לשמור על משקלו הנמוך (תיק מינימליסט ללא מערכת גב מסורבלת). תצטרכו לקחת את כל הבגדים, ליינר (שהוא מעין שק שינה שעשוי סדין ומיועד לבקתות, הדורשות פריט כזה לשמירת היגיינה), פילטר מים קטן כפי שהזכרתי קודם, עזרה ראשונה (ממש דברים חשובים כמו פלסטרים, תחבושת קטנה, קצת תרופות), כלי רחצה וכמובן את ציוד הריצה הרגיל לימים ארוכים – מקלות, פנס ראש. עיקר המסה הוא כמובן בבגדים ולכן כדאי לצמצם מאד ולהסתפק בסט ריצה אחד (כולל חולצה ארוכה), שכבה חמה (לפעמים גם כובע וכפפות), מעיל גשם קליל ואיכותי ועוד סט בגדים ללילה (שישמש כפיג׳מה). לרוב, אפשר לכבס בבקתות ולייבש בגדים בחדר ייעודי.
שבילים מומלצים
הנה כמה שבילים מומלצים שתוכלו, כרצים מנוסים, לתכנן ולהוציא לפועל כטרק ריצה כבר בעונת הטרקים הבאה. עונת הטרקים העיקרית מתחילה באמצע יוני (עד אמצע יולי עלולים להיות שלגים במעברי הרים גבוהים ולכן תמיד יש לוודא את התנאים המדוייקים במידה ואתם יוצאים בתחילת העונה) ועד סוף ספטמבר. בחודשים האלה הבקתות האירופאיות פתוחות ופועלות. יש להזמין תמיד מקום מראש ללינה.טור מון בלאן – אחד השבילים הכי פופולריים באירופה. טרק מעגלי של כ-160 ק״מ עם אופציות לגיוון. מאד עמוס ודורש הזמנת לינה גם שנה מראש (דרגת קושי בינונית)
אלטה ויה 1 – טרק בדולומיטים איטליה, המספקים תצורות סלע מצוקיות ומרהיבות – 150 ק״מ של שבילים עם נוף נפלא – גם הוא שביל מבוקש מאד ולכן יש להזמין מקומות לינה גם שנה מראש (דרגת קושי בינונית ואף פחות מזה)
אלטה ויה 2 – טרק בדולומיטים איטליה, אורכו כ-160 ק״מ והוא קשה וטכני יותר מאחיו המופיע פה למעלה. פחות עמוס, גם בשיא העונה.
שטובאי היי טרייל – טרק מעגלי בסביבת אינסברוק באוסטריה, בעמק שטובאי. אורכו כ-80 ק״מ והוא מקיף את העמק. טרק קשה וטכני עם בקתות נוחות ומפנקות. הרי הפירין בולגריה – איזור הררי יפיפה, טכני למדי עם אפשרויות שונות ומגוונות סביב העיירה בנסקו
הר האולימפוס יוון – ההר הגבוה ביוון מאפשר מסלולים במספר ימים יחסית קטן עם לינה בבקתות הפזורות על רכס האולימפוס. יש אזורי טיול רבים בהם אין שביל אחד מוגדר וקבוע וניתן לתכנן בהם ואריאציות שונות של ימים לפי הצורך. למעשה גם השבילים למעלה ניתנים לשינוי והתאמה ולא חייבים לבצע אותם למלוא אורכם. טרק ריצה אינו מוגבל באורך מסויים. במקומות כמו האולימפוס תוכלו לצאת לגיחה קצרה של 2-3 ימים בלבד, ולעומת זאת אפשר לצאת לסדר גודל של שבוע לשביל ארוך (כ-160 ק״מ) וכמובן אף למעלה מזה. אפשר לרוץ בין בקתות באירופה ההררית, בין כפרים במקומות כמו מרוקו, נפאל או גיאורגיה (מסטיה-אושגולי). השמיים הם הגבול והזמן הפנוי שלכם הוא האילוץ.
